רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מה · פסוק כד
אַךְ בַּה׳ לִי אָמַר. הַמִּקְרָא זֶה מְסֹרָס, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: אַךְ לִי בַּה׳ אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַגּוֹיִם יִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו, אַךְ לִי לְבַדִּי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בַּה׳ הֻבְטַח לִי צְדָקוֹת וָעֹז, וְלֹא יָבוֹאוּ מַכְחִישֵׁי תּוֹרָה לְחַלֵּל כְּבוֹדִי:
עָדָיו יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ וגו׳. כָּל הַנֶּחֱרִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹאוּ עָדָיו לְהִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּחַיֵּיהֶם וְיֵבֹשׁוּ:
הַנֶּחֱרִים. הַמִּתְגָּרִים: