רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מד · פסוק יב
חָרַשׁ בַּרְזֶל. חָרָשׁ שֶׁל בַּרְזֶל:
מַעֲצָד. הוּא אֶחָד מִכְּלֵי הַנַּפָּחִים:
וּפָעַל. הַפֶּסֶל. בַּפֶּחָם. קרבו״ן בלע״ז:
וּבַמַּקָּבוֹת. מרטי״ל בלע״ז:
יִצְּרֵהוּ. לְשׁוֹן ׳צִיּוּר׳:
וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְגוֹ׳. גַּם הוּא הַיּוֹצֵר חֲסַר כֹּחַ וְחַלָּשׁ הוּא, שֶׁאִם יִרְעַב אֵין בּוֹ כֹּחַ, אוֹ אִם לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף לְאַלְתַּר. קַל וָחֹמֶר שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֵין בָּהּ תּוֹעֶלֶת לַעֲזוֹר: