רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מד
פסוק א
וְעַתָּה שְׁמַע. לָשׁוּב לְתוֹרָתִי, יַעֲקֹב עַבְדִּי:
פסוק ג
כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹצֵק מַיִם עַל צָמֵא, כֵּן אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ:
פסוק ד
וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר. בְּתוֹךְ עֲמָלֵק, עַל יְדֵי גֵרִים שֶׁיִּתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶם. ׳בֵּין חָצִיר׳ הוּא עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ״וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה״ (ישעיהו לד:יג):
פסוק ה
זֶה יֹאמַר לַה׳ אָנִי. אֵלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים:
וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב. אֵלּוּ קְטַנִּים, בְּנֵי רְשָׁעִים:
זֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה׳. אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה:
וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה. אֵלּוּ הַגֵּרִים מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (אבות דרבי נתן לו א):
פסוק ז
וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא. וּמִי יִקְרָא שֶׁהוּא כָּמוֹנִי, וְיַגִּיד וְיַעֲרֹךְ לִי אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְעַד עַתָּה?
עַם עוֹלָם. כָּל בְּרִיּוֹת:
וְאֹתִיּוֹת. דִּבְרֵי מוֹפֵת:
וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה. וְאֶת הָעֲתִידוֹת לָבֹא יַגִּידוּ, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עַתָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא חָרַב הַבַּיִת, וְלֹא גְּלִיתֶם, וְלֹא נוֹלַד כּוֹרֶשׁ, וַאֲנִי מְבַשֵּׂר אֶתְכֶם עָלָיו:
פסוק ח
וְאַל תִּרְהוּ. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן כְּמוֹ ׳אַל תֵּחַתּוּ׳ מִלְּהוֹדִיעַ אֶת שְׁמִי לְבֵין הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ. מֵהַר סִינַי, וְהִגַּדְתִּי לָכֶם שָׁם שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאַתֶּם עֵדָי. שֶׁפָּתַחְתִּי לָכֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים וְהֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם שֶׁאֵין אַחֵר, וְאַתֶּם עֵדַי בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלֵית דְּתַקִּיף אֶלְהֵן דְּמִן קֳדָמִי מִתְיְהֵב לֵיהּ תַּקִּיף״:
בַּל יָדָעְתִּי. לְשׁוֹן ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יז), ״יָדַע לֶכְתְּךָ״ (דברים ב:ז), ״אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר״ (הושע יג:ה):
פסוק ט
וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה. הַפְּסִילִים הֵם עֵדִים עַל בֹּשֶׁת עוֹבְדֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאִין וְלֹא יוֹדְעִין, וְהָיוּ עוֹבְדִין לָהֶם:
לְמַעַן יֵבֹשׁוּ. הָעוֹבְדִים לָהֶם:
פסוק י
נָסָךְ. לְשׁוֹן יְצִיקָה וּמַסֵּכָה, וְהַנּוּ״ן בַּתֵּיבָה יְסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן נוּ״ן שֶׁל ׳נָשַׁךְ׳ וְשֶׁל ׳נָגַף׳:
פסוק יא
הֵן כָּל חֲבֵרָיו. שֶׁל אוֹתוֹ יוֹצֵר וְנוֹסֵךְ פְּסִילִים, הַמִּתְחַבְּרִים אֵלָיו לַעֲבוֹד אֶת יְצִירָתוֹ וְנִסְכּוֹ, יֵבֹשׁוּ:
וְחָרָשִׁים הֵמָּה. אוֹתָם יוֹצְרִים וְנוֹסְכִים מִבְּנֵי אָדָם הֵם, קַל וָחֹמֶר לִיצִירָתָם שֶׁהִיא הֶבֶל:
פסוק יב
חָרַשׁ בַּרְזֶל. חָרָשׁ שֶׁל בַּרְזֶל:
מַעֲצָד. הוּא אֶחָד מִכְּלֵי הַנַּפָּחִים:
וּפָעַל. הַפֶּסֶל. בַּפֶּחָם. קרבו״ן בלע״ז:
וּבַמַּקָּבוֹת. מרטי״ל בלע״ז:
יִצְּרֵהוּ. לְשׁוֹן ׳צִיּוּר׳:
וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְגוֹ׳. גַּם הוּא הַיּוֹצֵר חֲסַר כֹּחַ וְחַלָּשׁ הוּא, שֶׁאִם יִרְעַב אֵין בּוֹ כֹּחַ, אוֹ אִם לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף לְאַלְתַּר. קַל וָחֹמֶר שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֵין בָּהּ תּוֹעֶלֶת לַעֲזוֹר:
פסוק יג
חָרַשׁ עֵצִים. וְאִם בָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל עֵץ, וְחָרַשׁ עֵצִים הוּא, כָּךְ דַּרְכּוֹ:
נָטָה קָו. כְּדֶרֶךְ הַנַּגָּרִים, וְעַל פִּי הַקָּו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, מְיַשֵּׁר אוֹתוֹ בְּמַסּוֹר, שֶׁקּוֹרִין דאלאור״א בלע״ז. יְתָאֲרֵהוּ. יְיַפֵּהוּ:
יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת. וּמַחְלִיקוֹ בְּרָהִיטְנִי וְאִזְמֵל; מַקְצֻעוֹת תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִיזְמֵלַיָּא״:
וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ. לְשׁוֹן ״וְתָאַר הַגְּבוּל״ (יהושע טו:ט), אִם בָּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיּוּרִים עֲגוּלִים, מְסַבֵּב אוֹתוֹ בַּמְּחוּגָה, קונפ״ש בלע״ז:
כְּתִפְאֶרֶת אָדָם. הִיא הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת בַּעְלָהּ:
פסוק יד
תִּרְזָה וְאַלּוֹן. מִינֵי אִילָנֵי סְרָק:
וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר. עוֹשֶׂה לוֹ חִזּוּקִים, בֵּין לְחִזּוּק בֵּין לְנוֹי, בְּמִינֵי עֵצִים הַמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֵיהֶן:
נָטַע אֹרֶן. כְּשֶׁמּוֹצֵא יִחוּר וְנֶטַע הָרָאוּי לְכָךְ, נוֹטְעוֹ לְכָךְ, וְהַגֶּשֶׁם מְגַדְּלוֹ:
אֹרֶן. לְשׁוֹן ׳נֶטַע יוֹנֵק׳, פלנצו״ן בלע״ז:
פסוק טו
וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר. וְהָיָה אוֹתוֹ עֵץ מִקְצָתוֹ לְצָרְכֵי אָדָם לְבָעֵר:
וַיִּקַּח מִן הָעֵצִים. וַיָּחָם גּוּפוֹ לְנֶגְדָּם:
אַף יַשִּׂיק. מֵהֶם תַּנּוּר וְאוֹפֶה לָחֶם:
אַף יִפְעַל אֵל. מִן הַנּוֹתָר:
פסוק יט
וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ. חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ:
וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה בּוֹ לֵאמֹר זֹאת:
לְבוּל עֵץ. לְרִקְבוֹן עֵץ:
פסוק כ
רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ. לִבּוֹ אֲשֶׁר הוּתַל, הִטָּהוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ רוֹעֶה שֶׁל אֵפֶר הַדְּמוּת, שֶׁנִּשְׂרַף חֶצְיוֹ וְנַעֲשָׂה אֵפֶר. הַשּׁוֹטֶה הַזֶּה הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא לוֹ לְרוֹעֶה וּלְמְפַרְנֵס. דָּבָר אַחֵר: רוֹעֶה אֵפֶר לְשׁוֹן ׳רֵיעוּת׳, עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֲחֵרִים וּמְחַבֵּר אֵלָיו עֲבוֹדַת אֲחֵרִים שֶׁהִיא אֵפֶר:
וְלֹא יַצִּיל. הַנִּתְעֶה אֶת נַפְשׁוֹ לֵאמֹר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי, וְיִפָּרֵד מֵעָלָיו:
פסוק כא
לֹא תִנָּשֵׁנִי. לֹא תִּהְיֶה שָׁכוּחַ מִיִּרְאָתִי:
פסוק כב
מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ. בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר, גַּם עַתָּה שׁוּבָה אֵלַי:
פסוק כג
פִּצְחוּ. לְשׁוֹן פִּתְחוֹן פֶּה:
פסוק כד
וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן. מֵאָז ״וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ״ (בראשית כה:כב) הָיִיתִי לְךָ לְעֶזְרָה וּבְחַרְתִּיךָ:
נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי:
פסוק כה
מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים. לְפִי שֶׁאֲנִי נָטִיתִי שָׁמַיִם, לְפִיכָךְ אֲנִי יָכוֹל לְהָפֵר אוֹתָם:
בַּדִּים. הֵם הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים עַל יְדֵי אֹתוֹת הַשָּׁמַיִם, וְעַל שֵׁם שֶׁפְּעָמִים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְכַזְּבִים קוֹרִין אוֹתָם ׳בַּדִּים׳, שֶׁאֲנִי מַחֲלִיף הַשָּׂרִים שֶׁלְּמַעְלָה וְטוֹעִין אֵלּוּ הַנִּשְׁאָלִין בָּהֶם. וּלְפִי שֶׁאִצְטַגְנִינֵי בָּבֶל הָיוּ חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר (ישעיהו מז:יג) ״יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעוּךְ הוֹבְרֵי שָׁמַיִם״, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר שֶׁיָּפֵר אוֹתוֹת בַּדֵּיהֶם, כִּי אֲנִי הוּא שֶׁהֵפַרְתִּי אוֹתוֹת בַּדֵּי מִצְרַיִם:
פסוק כו
מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ. מֹשֶׁה:
וַעֲצַת מַלְאָכָיו. מַלְאָךְ אֶחָד אָמַר לְיַעֲקֹב ״יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״ (בראשית לב:כח), וְקִיַּמְתִּי דְּבָרָיו; אַף כָּאן אֲקַיֵּם עֲצַת נְבִיאַי הָאוֹמֵר עַל יְרוּשָׁלִַם תּוּשָׁב:
פסוק כז
הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי. הָאוֹמֵר לְבָבֶל: הִתְיַבְּשִׁי (קהלת רבה יב ח):
וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ. לְפִי שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל נְהָרוֹת, מְדַמֶּה הֲרִיגַת אֻכְלוּסֶיהָ לְיֹבֶשׁ נְהָרוֹת:
פסוק כח
רֹעִי. מֶלֶךְ שֶׁלִּי: