רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מד · פסוק ח
וְאַל תִּרְהוּ. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן כְּמוֹ ׳אַל תֵּחַתּוּ׳ מִלְּהוֹדִיעַ אֶת שְׁמִי לְבֵין הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ. מֵהַר סִינַי, וְהִגַּדְתִּי לָכֶם שָׁם שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאַתֶּם עֵדָי. שֶׁפָּתַחְתִּי לָכֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים וְהֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם שֶׁאֵין אַחֵר, וְאַתֶּם עֵדַי בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי:
וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלֵית דְּתַקִּיף אֶלְהֵן דְּמִן קֳדָמִי מִתְיְהֵב לֵיהּ תַּקִּיף״:
בַּל יָדָעְתִּי. לְשׁוֹן ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יז), ״יָדַע לֶכְתְּךָ״ (דברים ב:ז), ״אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר״ (הושע יג:ה):