רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מג · פסוק ו
אֹמַר לְרוּחַ צָפוֹן תֵּנִי הַגָּלֻיּוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן:
וּלְתֵימָן, שֶׁהִיא רוּחַ חֲזָקָה – אַל תִּכְלָאִי מִלְּנַשֵּׁב בְּחָזְקָה לְהָבִיא גָּלֻיּוֹתַי. וְכֵן (שיר השירים ד:טז) ״עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן״, מִתּוֹךְ שֶׁהָרוּחַ צְפוֹנִית חַלָּשָׁה צְרִיכָה חִזּוּק, לְכָךְ כָּתוּב ׳עוּרִי׳, ׳תֵּנִי׳. אֲבָל דְּרוֹמִית שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה חִזּוּק (גיטין לא ב), כָּתוּב ׳בּוֹאִי׳ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וְכֵן ׳אַל תִּכְלָאִי׳: