רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מג · פסוק ב
כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם. כְּשֶׁעָבַרְתָּ בְּיַם סוּף אִתְּךָ הָיִיתִי:
וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ. גַּרְתָּה בֵּין הַמִּצְרִים וְהָאֻמּוֹת הַמְרֻבִּין כְּמֵי נָהָר, וְלֹא יָכְלוּ לְךָ לְכַלּוֹת:
כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ. לֶעָתִיד לָבֹא: ״כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר״ (מלאכי ג:יט), שֶׁאַקְדִּיר חַמָּה עַל הָרְשָׁעִים, ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ (שם), גַּם שָׁם לֹא תִכָּוֶה:
וְלֶהָבָה. שֶׁתִּשְׂרוֹף הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד״ (ישעיהו לג:יב), גַּם הִיא לֹא תִבְעַר בָּךְ: