רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מא · פסוק כט
הֵן כֻּלָּם אָוֶן. יֵשׁ לָכֶם לָדַעַת שֶׁכָּל נְבִיאֵי מַכְחִישֵׁי תּוֹרָה אָוֶן, וְאֶפֶס כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:
נִסְכֵּיהֶם. דְּמוּת מַסֵּכוֹתָם, כְּמוֹ ״הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ״ (ישעיהו מ:יט). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בְּעִנְיָן אַחֵר. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן וְגוֹ׳ – ״פִּתְגָמֵי נֶחָמָתָא דְּאִתְנַבִּיאוּ נְבִיָּיא מִלְּקַדְמִין עַל צִיּוֹן הָא אָתוֹ״. וּלְפִי הַתַּרְגּוּם כָּל הָעִנְיָן מְדַבֵּר מִמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּבַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה נְבוּאָה שֶׁנִּתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה עַל כּוֹרֶשׁ, כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן הַסִּגְנוֹן שֶׁל פָּרָשָׁה זוֹ: ״אֲנִי ה׳ הֲעִירוֹתִיהוּ בְצֶדֶק״ (ישעיהו מה:יג), ״קוֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט״ (ישעיהו מו:יא), ״הָאוֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי״ (ישעיהו מה:יא), ״מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית״ (ישעיהו מו:י), כֻּלָּהּ נוֹטָה אַחַר עִנְיַן פָּרָשָׁה זוֹ: