רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מא · פסוק טו
לְמוֹרַג חָרוּץ. כְּלִי הוּא שֶׁל עֵץ וְכָבֵד, וְעָשׂוּי חֲרִיצִים חֲרִיצִים כְּעֵין כְּלִי נַפָּחִים שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁקּוֹרִין לימ״א בלע״ז, וְגוֹרְרִין עַל הַקַּשִּׁין שֶׁל שִׁבֳּלִין וּמְחַתְּכָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ תֶּבֶן דַּק:
חָדָשׁ. כְּשֶׁהוּא חָדָשׁ, עַד שֶׁלֹּא הֻחְלְקוּ פִּיּוֹת חֲרִיצָיו, הוּא חוֹתֵךְ הַרְבֵּה, אֲבָל מִשֶּׁנִּתְיַשַּׁן, הֻחְלְקוּ פִּיּוֹת חֲרִיצָיו:
בַּעַל פִּיפִיּוֹת. הֵם חִדּוּדֵי הַחֲרִיצִין:
תָּדוּשׁ הָרִים. מְלָכִים וְשָׂרִים: