רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לט · פסוק ב
בֵּית נְכֹתוֹ. בֵּית גְּנָזָיו שֶׁל בְּשָׂמִים, כְּמוֹ (בראשית לז:כה) ״נְכֹאת וּצְרִי וָלוֹט״:
וְאֶת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב. יֵשׁ פּוֹתְרִים: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (שמות ל:כב-לג), וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הוּא שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן שֶׁהָיָה מָצוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא פַּנַּג הָאָמוּר (יחזקאל כז:יז): ״יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג״. וְרָאִיתִי בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן שֶׁהוּא אֲפַרְסְמוֹן, וְגָדֵל בִּירִיחוֹ, לְכָךְ נִקְרָא יְרִיחוֹ עַל שֵׁם הָרֵיחַ:
לֹא הָיָה דָבָר. אַף סֵפֶר תּוֹרָה: