רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לח · פסוק כא
דְּבֶלֶת תְּאֵנִים. דְּבֶלֶת הָעֲשׂוּיָה מִתְּאֵנִים, כְּשֶׁהֵן לַחִין קְרוּיִין ׳תְּאֵנִים׳, וּכְשֶׁנִּדְרָסִין בְּעִגּוּל קְרוּיִין ׳דְּבֵלָה׳:
וְיִמְרְחוּ. וְיַחֲלִיקוּהָ לְדָבְקָהּ עַל הַשְּׁחִין, וְנֵס בְּתוֹךְ נֵס הָיָה, שֶׁאַף בָּשָׂר חַי שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלָה מַסְרִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמִּתְחַבֵּל וּמְרַפֵּא (מכילתא בשלח ויסע א):