רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לה · פסוק ה
עֵינֵי עִוְרִים. אוֹתָם שֶׁהָיוּ עַד הֵנָּה, עִוְרִים מְהַכִּיר אֶת מוֹרָא זוֹ עֲלֵיהֶם:
וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים. שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹמְעִים לְקוֹל נְבִיאִים עַד הֵנָּה, תִּפָּקַחְנָה וְתִפָּתַחְנָה, כִּי אֶתֵּן לָהֶם רוּחַ נָכוֹן לְיִרְאָה אוֹתִי; וְעַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר, שֶׁקְּרָאָם עִוְּרִים וְחֵרְשִׁים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״הַחֵרְשִׁים שִׁמְעוּ וְגוֹ׳״ (ישעיהו מב:יח):