רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לה · פסוק ג
חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת. כָּל הַנְּבִיאִים, מְבַשְּׂרֵי יְשׁוּעָה, נִחֲמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְחִזְּקוּ אֶת יְדֵיהֶם הָרָפוֹת. חַזְּקוּ לְשׁוֹן מִשְׁקָל כָּבֵד, וּפִתְרוֹנוֹ: חַזְּקוּ אֶת אֲחֵרִים. וְאִם הָיָה בָּא לוֹמַר חִזְקוּ אַתֶּם שֶׁיֶּדְכֶם רָפוֹת, הָיָה לִנָּקֵד ״חִזְקוּ וְאִמְצוּ״ (דברי הימים ב לב:ז). עַכְשָׁיו שֶׁאוֹמֵר לָהֶם לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֲחֵרִים, נָקוּד ׳חַזְּקוּ אַמֵּצוּ. חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ זֶה נָקוּד ׳חִזְקוּ׳ לְשׁוֹן ׳קַל׳: חִזְקוּ אַתֶּם מֵאֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר לְיָחִיד ״חֲזַק וֶאֱמָץ״ (יהושע א:ו), וְלֹא יֹאמַר ׳חַזֵּק׳: