רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לב · פסוק יד
כִּי אַרְמוֹן. הֵיכַל הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה נֻטָּשׁ:
וַהֲמוֹן עִיר גָּלָה:
עֹפֶל וָבַחַן. בֵּית מִקְדָּשִׁי, שֶׁהָיָה לָהֶם לְמִבְצָר:
הָיָה בְעַד מְעָרוֹת. יִהְיֶה בְּתוֹךְ חֻרְבּוֹת. מְעָרוֹת לָשׁוֹן ״עָרוּ עָרוּ״ (תהילים קלז:ז), וּבְעַד כְּמוֹ ״הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט״ (איוב כב:יג):
עַד עוֹלָם. עַד עֵת קֵץ. עֹפֶל וָבַחַן – שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן ׳מִבְצָר׳:
מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים. לְתַאֲוַת יִשְׁמָעֵאל וּלְמִרְעֶה אֱדוֹם וַחֲיָלוֹתָיו: