אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק לב

פרק לא

פסוק א

הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ. הֵן אֵין מִשְׁפַּט מֶלֶךְ לִמְלוֹךְ, כִּי אִם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט צֶדֶק:

וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ. וְעַל מִי יֵשׁ לוֹ לִמְלוֹךְ? עַל שָׂרִים אֲשֶׁר לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ. וְאָמַר הַנָּבִיא זֹאת עַל אָחָז שֶׁהָיָה רָשָׁע, אֲבָל חִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ יִמְלוֹךְ, וּכְדַאי הוּא:

פסוק ב

וְהָיָה אִישׁ. הַגִּבּוֹר בְּיִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא חִזְקִיָּה, יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל:

כְּמַחֲבֵא רוּחַ. כְּמַחֲסֵה סֶלַע, שֶׁנֶּחְבָּאִים בּוֹ מִפְּנֵי רוּחַ, וְנִסְתָּרִים שָׁם מִפְּנֵי חֹרֶב, כֵּן יִבְטְחוּ בּוֹ הַנּוֹתָרִים מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:

בְּצָיוֹן. לְשׁוֹן ׳יֹבֶשׁ׳, צִיָּה:

כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה. בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ, שֶׁהָאָרֶץ עֲיֵפָה שָׁם וַחֲרֵבָה, וּתְאֵבָה לַצֵּל:

פסוק ג

וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים. לֹא כְּמוֹת שֶׁהֵם עַכְשָׁיו ״אָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע״ (ישעיהו ו:י), לְשׁוֹן ׳טוּחַ׳:

פסוק ד

וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת. לֹא כְּמוֹ שֶׁעַכְשָׁיו ״הַשְׁמֵן לֵב הָעָם״ (ישעיהו ו:י):

וּלְשׁוֹן עִלְּגִים וְגוֹ׳. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁעַכְשָׁיו, ״כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה״ (ישעיהו כח:יא):

עִלְּגִים. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְכַוֵּן דִּבּוּרוֹ לִהְיוֹת צַח, קָרוּי ׳עִלֵּג׳ וְ׳נִלְעָג׳:

פסוק ה

וּלְכִילַי. רַמַּאי, נוֹכֵל, חוֹרֵשׁ רָעִים:

שׁוֹעַ. לְשׁוֹן ׳אָדוֹן׳, שֶׁהַכֹּל שׁוֹעִין וּפוֹנִין אֵלָיו:

פסוק ו

נְבָלָה יְדַבֵּר. מְדַבֵּר, לָשׁוֹן הוֹוֶה הוּא:

יַעֲשֶׂה אָוֶן. יְקַבֵּץ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, כְּמוֹ (דברים ח:יז) ״עָשָׂה לִי הַחַיִל הַזֶּה״:

לַעֲשׂוֹת חֹנֶף. חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ יוּכַל לַעֲשׂוֹת חֲנוּפָה. ׳חֹנֶף׳ שֵׁם דָּבָר, לְכָךְ טַעְמוֹ לְמַעְלָה, וְנָקוּד פַּתַּח:

וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר. לְפִי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁגּוֹזְלִין הָעֲנִיִּים. וְתַרְגּוּמוֹ: ״פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא דְּאִינּוּן כְּמַיָּא לְצָחְיָא מְדַמָּן לְבַטָּלָא״:

פסוק ז

וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט. לְחַבֵּל אֶבְיוֹן בְּמִשְׁפָּטוֹ, מִשְׁפָּט זֶה לְשׁוֹן תְּחִלַּת דְּבָרִים בְּמִשְׁפָּט; כְּשֶׁמְּדַבֵּר הָאֶבְיוֹן טַעֲנוֹתָיו, זֶה יוֹעֵץ מְזִמּוֹת לְהַכְשִׁילוֹ בְּנִכְלָיו. ׳מִשְׁפָּט׳ מְשַׁמֵּשׁ שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת: תְּחִלַּת טַעֲנוֹת דשריינמנ״ט בלע״ז, וּגְמַר הַדִּין יואיימנ״ט בלע״ז, וּמִשְׁטָר שֶׁשּׁוֹטְרִין אוֹתוֹ בְּיִסּוּרִין יושטיצ״א בלע״ז:

פסוק ח

עַל נְדִיבוֹת יָקוּם. בִּשְׁבִיל נְדִיבוֹתָיו תִּהְיֶה לוֹ תְּקוּמָה:

פסוק ט

נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת. ״מְדִינָן דְּיָתְבָן שַׁלְיָן״ (תרגום יונתן):

בָּנוֹת בֹּטְחוֹת. ״כַּרְכִּין דְּיָתְבִין לְרוּחְצָן״ (תרגום יונתן):

פסוק י

יָמִים עַל שָׁנָה. כְּמוֹ ״סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה״ (ישעיהו כט:א), וְתָמִיד עֲוֹנוֹתֵיכֶם מִתְגַּבְּרִין, וְסוֹף תִּרְגַּזְנָה אֵלּוּ שֶׁהֵן עַכְשָׁיו לָבֶטַח, כִּי יִכְלֶה מֵהֶם בָצִיר הָעֲנָבִים, וְאֹסֶף הַתְּבוּאָה לֹא יָבוֹא אֶל הַבַּיִת:

אֹסֶף. שֵׁם דָּבָר, לְכָךְ טַעְמוֹ לְמַעְלָה, וְנָקוּד פַּתַּח:

פסוק יא

רְגָזָה. כְּמוֹ ׳לִרְגֹּז׳:

פְּשֹׁטָה. כְּמוֹ ׳לִפְשֹׁט׳:

וְעֹרָה. כְּמוֹ ׳לַעֲרוֹת׳, לְשׁוֹן ״עֶרְיָה״ (מיכה א:יא):

וַחֲגוֹרָה. כְּמוֹ ׳לַחֲגוֹר׳, לְכָךְ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״שְׁלַחוּ אִיתְעַרְטִילוּ וְאִסְרוּ עַל חַרְצִין״, מִתּוֹךְ שֶׁיִּפְשְׁטוּ וְיִתְעָרְמוּ מִבִּגְדֵיהֶם, לֹא יַחְגְּרוּ עַל בִּגְדֵיהֶם, כִּי עַל מָתְנֵיהֶם:

פסוק יב

עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים. יְטַפְּחוּ עַל לִבָּם:

עַל שְׂדֵי חֶמֶד. עַל שְׂדוֹת חֶמְדָּתָן (מועד קטן כז ב). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (איכה רבה פתיחתא כד): עַל חַכְמֵי סַנְהֶדְרָאוֹת, שֶׁהֵם כְּשָׁדַיִם הַמֵּינִיקִים יִסְפְּדוּ, וְעַל עִיר חֶמְדָּתָן שֶׁתֵּחָרֵשׁ כְּשָׂדֶה, וְעַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ גֶפֶן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״ (תהלים פ:ט):

פסוק יג

קוֹץ שָׁמִיר. ״הוּבֵאִי וּבוּר״, כִּי כָּל חֻרְבָּן זֶה יִהְיֶה עַל כָּל בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ וְעַל קִרְיָה עַלִּיזָה, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא ״מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ״ (איכה ב:טו):

פסוק יד

כִּי אַרְמוֹן. הֵיכַל הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה נֻטָּשׁ:

וַהֲמוֹן עִיר גָּלָה:

עֹפֶל וָבַחַן. בֵּית מִקְדָּשִׁי, שֶׁהָיָה לָהֶם לְמִבְצָר:

הָיָה בְעַד מְעָרוֹת. יִהְיֶה בְּתוֹךְ חֻרְבּוֹת. מְעָרוֹת לָשׁוֹן ״עָרוּ עָרוּ״ (תהילים קלז:ז), וּבְעַד כְּמוֹ ״הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט״ (איוב כב:יג):

עַד עוֹלָם. עַד עֵת קֵץ. עֹפֶל וָבַחַן – שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן ׳מִבְצָר׳:

מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים. לְתַאֲוַת יִשְׁמָעֵאל וּלְמִרְעֶה אֱדוֹם וַחֲיָלוֹתָיו:

פסוק טו

עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ. יִשְׁפּוֹךְ עָלֵינוּ, כְּמוֹ ״וַתְּעַר כַּדָּהּ״ (בראשית כד:כ). לְשׁוֹן ׳שְׁפִיכָה׳ נוֹפֵל עַל הָרוּחַ, כְּמוֹ ״וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִד רוּחַ חֵן״ (זכריה יב:י), וְכֵן ״אֶשְׁפּוֹךְ רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר״ (יואל ג:א):

לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. ״קִירְוִין סַגִּיאִין״, כַּיַּעַר הַזֶּה שֶׁהוּא מָלֵא עֵצִים:

פסוק טז

וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט. בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא כְּמִדְבָּר:

וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל. הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּהֵא בְּאוֹתָן הַיָּמִים כַּכַּרְמֶל:

פסוק יט

וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר. עַל כָּרְחֲךָ אֵין ׳בָּרַד׳ זֶה שֵׁם דָּבָר, שֶׁהֲרֵי נָקוּד חֶצְיוֹ קָמַץ וְחֶצְיוֹ פַּתַּח בִּלְשׁוֹן ׳פָּעַל׳, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ לְשׁוֹן ׳פְּעוּלָה׳, כְּמוֹ ׳וְרָחַץ׳ וְ׳יָשַׁב׳ וְ׳עָמַד׳, וּבָרַד וְיִבְרוֹד אֶת בְּרִידַת הַיַּעַר, וְיִהְיֶה הַבֵּי״ת שֶׁל ׳בְּרֶדֶת׳ מִן יְסוֹד כְּמוֹ ׳עֲטֶרֶת׳ ׳עֲקֶרֶת׳, כְּלוֹמַר: וְיַמְטִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מְטַר פַּחֵי הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם עַכְשָׁיו בְּנוּיִים וּמְלֵאִים עָרִים כְּיַעַר:

וּבַשִּׁפְלָה. שֶׁנִּשְׁפְּלוּ יִשְׂרָאֵל עַד עַכְשָׁיו:

תִּשְׁפַּל הָעִיר. מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל פָּרַס, וְדֻגְמָא כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְיֵחוֹת בַּרְדָּא וְיִקְטוֹל מַשְׁרְיַית עַמְמַיָּא״:

פסוק כ

אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִצְלִיחָה זְרִיעַת צִדְקַתְכֶם כְּזוֹרְעִים עַל מָיִם, מֵעַתָּה תִּקְצְרוּ וְתַאַסְפוּ תְּבוּאַת שְׂכַרְכֶם הַטּוֹב. תְּשַׁלְּחוּ רֶגֶל הַשּׁוֹר לָדוּשׁ הַתְּבוּאָה, וְהַחֲמוֹר לְהָבִיא אֶל הַבַּיִת. כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן, כְּלוֹמַר: תְּקַבְּלוּ שְׂכַר פְּעֻלַּתְכֶם הַטּוֹבָה:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה