רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לב · פסוק ב
וְהָיָה אִישׁ. הַגִּבּוֹר בְּיִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא חִזְקִיָּה, יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל:
כְּמַחֲבֵא רוּחַ. כְּמַחֲסֵה סֶלַע, שֶׁנֶּחְבָּאִים בּוֹ מִפְּנֵי רוּחַ, וְנִסְתָּרִים שָׁם מִפְּנֵי חֹרֶב, כֵּן יִבְטְחוּ בּוֹ הַנּוֹתָרִים מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
בְּצָיוֹן. לְשׁוֹן ׳יֹבֶשׁ׳, צִיָּה:
כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה. בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ, שֶׁהָאָרֶץ עֲיֵפָה שָׁם וַחֲרֵבָה, וּתְאֵבָה לַצֵּל: