רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ל · פסוק לב
וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה. כָּל מַעֲבָרוֹת תֹּקֶף יְסוֹדוֹת אֻכְלוּסָיו, כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ שָׁם וְהִשְׁחִיתוּם; וּבְיוֹם מַפַּלְתָּם יָנִיחַ ה׳ עֲלֵיהֶם עַל שְׁמוּעַת מַפַּלְתָּם וְהֵם יִהְיוּ בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת, וְכֹה פִּתְרוֹן הַמִּקְרָא בְּסֵרוּס: וְהָיָה בְּתֻפִּים וּבְכִנּוֹרוֹת כָּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יַנִּיחֵם ה׳ עָלָיו וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפַת שָׁוְא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד נִלְחַם בָּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (פסיקתא דרב כהנא ח:): תְּנוּפַת קְצִיר הָעוֹמֶר עָמְדָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה, כִּי לֵיל שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הָיָה: