אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק ל

פרק כט

פסוק א

סוֹרְרִים. סָרִים מִן הַדֶּרֶךְ:

לִנְסֹךְ מַסֵּכָה. לְהַמְשִׁיל עֲלֵיהֶם מוֹשֵׁל, וְלֹא רוּחִי וְדַעְתִּי בַּדָּבָר; וּמַהוּ הַנִּסּוּךְ? הוּא פַּרְעֹה:

פסוק ב

הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם. עַל הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, ״אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם״ (מלכים ב יז:ד):

לָרֶדֶת מִצְרַיִם. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת (קידושין סט א). דָּבָר אַחֵר: יְרִידָה הִיא לָהֶם:

וְלַחְסוֹת. לְהִתְכַּסּוֹת, אבריאי״ר בלע״ז:

פסוק ד

כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו. שֶׁל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִיחוּת לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם:

חָנֵס. הִיא תַּחְפַּנְחֵס:

פסוק ה

כֹּל הוֹבִאישׁ. כֻּלָּם בִּיְּשׁוּ אֶת עַצְמָן לִקְנוֹת לָהֶם אֲדוֹנִים חִנָּם, וְעַם הָאָרֶץ לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ:

עַל עַם. בִּשְׁבִיל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ:

לְחֶרְפָּה. גִּדּוּף, דישטרב״ר בלע״ז:

פסוק ו

מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב. ״מַטְלִין עַל בְּעִירְהוֹן בְּאוֹרַח דָּרוֹמָא״ (תרגום יונתן), לְפִי שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ הַגִּדּוּף וְהַחֶרְפָּה שֶׁמְּחָרְפִין אוֹתָן: רְאוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁטּוֹעֲנִין מַשָּׂאוֹת מָמוֹנָם עַל בַּהֲמְתָּם לְהוֹלִיךְ שֹׁחַד לְמִצְרַיִם חִנָּם, וּמְסַכְּנִין עַצְמָן בַּמִּדְבָּרוֹת אֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה וְכוּ׳:

אֶפְעֶה. מִין נָחָשׁ רַע הוּא, וְאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם שְׁנַיִם זָכָר וּנְקֵבָה, וְהֵם יוֹלְדִים לְשִׁבְעִים שָׁנָה (בכורות ח א), וְאַף שָׂרָף מְעוֹפֵף מִין נָחָשׁ הוּא, וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כְּנָפַיִם לָעוּף, אֶלָּא קוֹפֵץ וּמְדַלֵּג רָחוֹק מְאֹד וְזוֹרֵק לַהַב מִפִּיו:

חֵילֵיהֶם. מָמוֹנָם:

דַּבֶּשֶׁת. חֲטוֹטְרָא, חלדרוב״א בלע״ז, יֵשׁ לוֹ לַגָּמָל בִּמְקוֹם טְעִינַת הַמַּשָּׂא, וְעַל שֵׁם שֶׁמִּתְרַקֶּבֶת תָּמִיד וְסָכִין שָׁם דְּבַשׁ לִרְפוּאָה קְרוּיָה דַּבֶּשֶׁת, כְּדְאָמְרִינַן בְּבָבָא מְצִיעָא (בבא מציעא לח ב): דְּבַשׁ וְהִדְבִּישׁ חָזֵי לִכְתִישָׁא דְּגַמְלֵי:

פסוק ז

לָזֹאת. לְמִצְרַיִם:

רַהַב הֵם. גַּסֵּי הָרוּחַ:

שָׁבֶת. עַם בָּטֵל וּמִתְגָּאִים חִנָּם. דָּבָר אַחֵר: שָׁבֶת – רַהְבָּם וְגַסּוּתָם שֶׁלָּהֶם רָאוּי הוּא לִשְׁבּוֹת:

פסוק ח

חֻקָּהּ. חֲקוֹק אוֹתָהּ, הַנְּבוּאָה הַזֹּאת:

פסוק ט

עַם מְרִי הוּא. יִשְׂרָאֵל:

פסוק י

חֲלָקוֹת. חַנְפִיּוּת:

חֲזוּ. הִנָּבְאוּ:

פסוק יא

הַטּוּ. אוֹתָנוּ׃

מִנֵּי אֹרַח. חֲפֵצִים אָנוּ בִּנְבוּאַת שֶׁקֶר:

פסוק יב

בַּדָּבָר הַזֶּה. בִּנְבוּאַת אֱמֶת:

וְנָלוֹז. מְגֻנֶּה וְלֵיצָן:

פסוק יג

כְּפֶרֶץ. שֶׁל חוֹמָה שֶׁנָּפַל:

נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה. מְגוּלָּה לִכָּנֵס בָּהּ, בְּחוֹמוֹת מִשְׂגַּבְּכֶם. נִבְעֶה לְשׁוֹן ׳גִּלּוּי׳, כְּמוֹ בְּעוֹבַדְיָה (עובדיה א:ו): ״נִבְעוּ מַצְפּוּנָיו״ – ״אִתְגַּלְיָין מַטְמְרוֹהִי״. וְדוּנָשׁ פָּתַר נִבְעֶה ׳בְּלִיטָה׳, שֶׁהַחוֹמָה נַעֲשֵׂית כְּמִין אֲבַעְבּוּעוֹת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וְקִלְקוּל טִיט רָעוּעַ:

פסוק יד

נֵבֶל יוֹצְרִים. נוֹד שֶׁל חֶרֶס:

וְלֹא יִמָּצֵא. בִּמְכִתַּת שְׁבָרָיו חֶרֶס גָּדוֹל שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַחְתּוֹת בּוֹ אֵשׁ מִיָּקוּד וְלִשְׁאוֹב בּוֹ אֵשׁ מִן הַהֶסֵּק, כָּל שְׁאִיבַת אֵשׁ נוֹפֵל בָּהּ לְשׁוֹן ׳חֲתִיָּה׳:

וְלַחְשֹׂף מַיִם. לִדְלוֹת, וְכֵן (חגי ב:טז) ״לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה״, וְכֵן ״חֶשְׂפִּי שׁוּבָל״ (ישעיהו מז:ב) דְּלִי מַיִם מִן שְׁבִילֵךְ, אשפוייש״נט בלע״ז:

מִגֶּבֶא. גּוֹב מָלֵא מַיִם:

פסוק טו

כִּי כֹה אָמַר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָכֶם זֶה יָמִים: אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ לָכֶם מָעוֹז מִצְרַיִם וּלְאַבֵּד מָמוֹנְכֶם, כִּי בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה בְּלֹא שׁוּם טֹרַח, אִם תִּשְׁמְעוּ לִי:

בְּשׁוּבָה. לְשׁוֹן יִשּׁוּב וּמַרְגּוֹעַ, וְכֵן ״שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר י:לו):

בְּהַשְׁקֵט הַבָּא לָכֶם מֵאִתִּי, וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם:

פסוק טז

עַל סוּס נָנוּס. נִתְקַשֵּׁר בְּמַלְכֵי מִצְרַיִם, וְנָבִיא מִשָּׁם סוּסִים קַלִּים לָנוּס:

פסוק יז

אֶלֶף אֶחָד מִכֶּם מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִן הָאוֹיְבִים, אוֹ כֻּלְּכֶם מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ.

אִם נוֹתַרְתֶּם. כְּמוֹ ׳אֲשֶׁר נוֹתַרְתֶּם׳:

כַּתֹּרֶן. עֵץ גָּבוֹהַ תָּקוּעַ בָּאָרֶץ, כְּמִין תֹּרֶן הַסְּפִינָה שֶׁקּוֹרִין מש״ט בלע״ז:

וְכַנֵּס. אַף הוּא כְּלוֹנָס גָּבוֹהַּ שֶׁנּוֹתְנִים בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּכְשֶׁרוֹאֶה הַצּוֹפֶה גְּיָסוֹת בָּאִין, נוֹתֵן עָלָיו סוּדָר, וְהָרוּחַ מוֹלִיכוֹ, וְהוּא סִימָן שֶׁיָּנוּסוּ אוֹ יִתְקַבְּצוּ:

פסוק יח

וְלָכֵן. עַל שֶׁלֹּא אֲבִיתֶם לִשְׁמוֹעַ:

יְחַכֶּה ה׳ לַחֲנַנְכֶם אֵינוֹ מְדַלֵּג לָכֶם עַל הַגְּזֵרָה הָרָעָה שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיכֶם, כְּדֵי לְמַהֵר וּלְהָבִיא הַטּוֹבָה, אֶלָּא יְחַכֶּה וְיַמְתִּין עַד בֹּא קִצָּהּ:

וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם. יִתְרַחֵק לְרַחֶמְכֶם:

כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה׳. וְיִפָּרַע תְּחִלָּה מִן הַמּוֹרְדִים בּוֹ:

אַשְׁרֵי כָל חוֹכֵי לוֹ. לַנֶּחָמוֹת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ, כִּי לֹא יִפּוֹל דָּבָר:

פסוק יט

כִּי. עוֹד יָמִים בָּאִים אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר לִהְיוֹת יוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן וּבִירוּשָׁלָ͏ִם, צַדִּיק יִהְיֶה:

בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה. לֹא תִצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְכִי, כִּי לְקוֹל זַעֲקֶךָ עָנָךְ:

פסוק כ

לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ. לֹא תִהְיוּ כְּרוּכִים אַחַר תַּעֲנוּגִים כַּאֲשֶׁר אַתֶּם עַתָּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן״ (עמוס ו:ו), ״הִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה״ (ישעיהו כב:יג):

וְלֹא יִכָּנֵף. לֹא יִתְכַּסֶּה מִמְּךָ בִּכְנַף בְּגָדָיו, כְּלוֹמַר, לֹא יַסְתִּיר מִמְּךָ פָּנָיו:

מוֹרֶיךָ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל:

פסוק כא

וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה וְגוֹ׳. לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים עַתָּה, שֶׁאַתֶּם מוֹאֲסִים בִּדְבָרוֹ וְאוֹמְרִים ״לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכוֹחוֹת״ (ישעיהו ל:י), כִּי אִם אָזְנֶיךָ יִהְיוּ נְטוּיוֹת אַף אַחֲרֶיךָ לִשְׁמוֹעַ דָּבָר מֵאִתִּי, אוּלַי יָבֹא נָבִיא וְיוֹרְךָ דֶּרֶךְ לָלֶכֶת בֵּין יָמִין וּבֵין שְׂמֹאל:

פסוק כב

אֲפֻדַּת. נוֹי:

כְּמוֹ דָוָה. יִהְיוּ מְאוּסִים בְּעֵינֶיךָ כְּנִדָּה (שבת פב א):

פסוק כג

וְנָתַן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מְטַר זַרְעֲךָ:

וְשָׁמֵן. לְשׁוֹן ׳דָּבָר שָׁמֵן׳, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן ׳שֶׁמֶן׳, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַטָּה, וְנָקוּד קָמַץ:

כַּר נִרְחָב. עַד שֶׁיִּהְיוּ הַכָּרִים שְׁמֵנִים וּרְחָבִים:

כַּר. כֶּבֶשׂ. לָשׁוֹן אַחֵר: מִישׁוֹר נִרְחָב, כְּמוֹ (בראשית יב:י) ״כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״, וּכְמוֹ (ויקרא כג:יד) ״כַּרְמֶל״ – כַּר שֶׁהוּא מָלֵא תְּבוּאָה:

פסוק כד

וְהָאֲלָפִים. שְׁוָרִים:

בְּלִיל חָמִיץ. כְּמוֹ ״עַל בְּלִילוֹ״ (איוב ו:ה), קַשִּׁין וְתֶבֶן מְחֻמָּצִין וּמְחֻזָּקִין בַּתְּבוּאָה שֶׁבְּתוֹכָם יֹאכֵלוּ:

אֲשֶׁר זֹרֶה הַתְּבוּאָה פַּעֲמַיִם: אַחַת בָּרַחַת וְאַחַת בַּמִּזְרֶה, כְּדֵי לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה. לְפִיכָךְ יִהְיֶה הַתֶּבֶן בָּלוּל בַּתְּבוּאָה שֶׁזּוֹרֶה בַּמִּזְרֶה אֵצֶל הַקַּשִּׁין:

רַחַת. פיל״א בלע״ז:

מִזְרֶה. וו״ן בלע״ז, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא משפטים יז): בְּלִיל – לְשׁוֹן ׳בָּלוּל׳, שֶׁיְּהֵא הָאֹכֶל בָּלוּל בַּתֶּבֶן:

פסוק כה

יִבְלֵי מָיִם. נַהֲרֵי מַיִם, כְּמוֹ (ירמיהו יז:ח) ״וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו״:

בְּיוֹם הֶרֶג רָב. שֶׁיְּהֵא טֶבַח גָּדוֹל (בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר), וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בְּיוֹם קְטוֹל רַב בְּמֵיפַל רַבְרְבִין״:

פסוק כו

שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. שִׁבְעָתַיִם – שֶׁבַע שְׁבִיעִיּוֹת כְּאוֹר שֶׁל שִׁבְעַת הַיָּמִים, הֲרֵי אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שְׁבִיעִיּוֹת, הָעוֹלִים לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה (רש״י פסחים סח א):

פסוק כז

שֵׁם ה׳ גְּבוּרָתוֹ, שֶׁתְּהֵא לוֹ לְשֵׁם, מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה סַנְחֵרִיב:

בָּא מִמֶּרְחָק. לְהַאֲמִין מַה שֶׁהִבְטִיחַ זֶה יָמִים רַבִּים:

מַשָּׂאָה. הֵ״א יְתֵירָה, וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ מַשָּׂא, לְפִיכָךְ נְקוּדָה רָפִי:

פסוק כח

כְּנַחַל שׁוֹטֵף. אֲשֶׁר הָעוֹבֵר בּוֹ יֶחֱצֶה בּוֹ עַד צַוָּארוֹ, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם כֹּחַ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי שֶׁטֶף הַמַּיִם:

לַהֲנָפָה. ׳לְהָנִיף׳, אווני״ר בלע״ז:

בְּנָפַת שָׁוְא. לֹא לְהוֹעִיל לָהֶם, וְהֵם סְבוּרִים לְהוֹעִיל:

רֶסֶן. פרומבי״א פרינ״ק בלע״ז:

פסוק כט

הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם. בְּלֵיל הַפֶּסַח תָּבֹא לָכֶם שִׂמְחָה זוֹ:

כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג. כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם שִׁיר שֶׁל הַפְּסָחִים בְּמִצְרַיִם. וְנִרְאֶה מִקְרָא זֶה כְּאִלּוּ בָּא לְלַמֵּד עַל סַנְחֵרִיב וְלִמֵּד עַל פַּרְעֹה, שֶׁאָמְרוּ הַלֵּל בְּלֵיל אֲכִילַת פְּסָחִים (מדרש תהלים א כ):

כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל. וְתִשְׂמְחוּ בְּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב כְּשִׂמְחַת מְבִיאֵי בִּכּוּרִים, שֶׁהָיָה הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם לָבוֹא בְהַר ה׳, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת בִּכּוּרִים (בכורים ג ד):

פסוק ל

וְנַחַת זְרוֹעוֹ. אֵין זֶה לְשׁוֹן ׳נוֹחַ׳, אֶלָּא לְשׁוֹן ׳נוֹחַת׳, פושלמנ״ט בלע״ז, כְּמוֹ: ״וַיָּנַח בְּכָל גְּבוּל מִצְרָיִם״ (שמות י:יד). הַנָּחַת גְּבוּרָתוֹ יַרְאֶה בְּלַהַב אֵשׁ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב:

נֶפֶץ. לְשׁוֹן שִׁבּוּר יוֹתֵר:

וָזֶרֶם. קִלּוּחַ מָטָר סוֹחֵף:

פסוק לא

מִקּוֹל ה׳ יֵחַת אַשּׁוּר. אָזְנַיִם פָּתַח לָהֶם, וְשָׁמְעוּ שִׁירָה מִפִּי חַיּוֹת וּמֵתוּ (סנהדרין צה ב):

בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה. אַשּׁוּר אֲשֶׁר הָיָה רָגִיל לְהַכּוֹתְךָ בְּשִׁבְטוֹ:

פסוק לב

וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה. כָּל מַעֲבָרוֹת תֹּקֶף יְסוֹדוֹת אֻכְלוּסָיו, כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ שָׁם וְהִשְׁחִיתוּם; וּבְיוֹם מַפַּלְתָּם יָנִיחַ ה׳ עֲלֵיהֶם עַל שְׁמוּעַת מַפַּלְתָּם וְהֵם יִהְיוּ בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת, וְכֹה פִּתְרוֹן הַמִּקְרָא בְּסֵרוּס: וְהָיָה בְּתֻפִּים וּבְכִנּוֹרוֹת כָּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יַנִּיחֵם ה׳ עָלָיו וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפַת שָׁוְא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד נִלְחַם בָּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (פסיקתא דרב כהנא ח:): תְּנוּפַת קְצִיר הָעוֹמֶר עָמְדָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה, כִּי לֵיל שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הָיָה:

פסוק לג

כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל. יוֹם שֵׁנִי לִבְרִיאַת עוֹלָם, יוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְמוֹל וְאֵין לוֹ שִׁלְשׁוֹם:

תָּפְתֶּה. גֵּיהִנֹּם (בראשית רבה ד ו), שֶׁכָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ נוֹפֵל שָׁם (עירובין יט א):

לַמֶּלֶךְ הוּכָן. לְצוֹרֶךְ סַנְחֵרִיב וְחֵילוֹ:

מְדֻרָתָהּ. לְשׁוֹן אֵשׁ נִסֶּקֶת, מַעֲרֶכֶת עֵצִים עַל הָאֵשׁ קְרוּיָה מְדוּרָה:

נִשְׁמַת ה׳. נְפִיחַת רוּחוֹ:

בֹּעֲרָה. בּוֹעֶרֶת:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה