רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ל · פסוק כח
כְּנַחַל שׁוֹטֵף. אֲשֶׁר הָעוֹבֵר בּוֹ יֶחֱצֶה בּוֹ עַד צַוָּארוֹ, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם כֹּחַ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי שֶׁטֶף הַמַּיִם:
לַהֲנָפָה. ׳לְהָנִיף׳, אווני״ר בלע״ז:
בְּנָפַת שָׁוְא. לֹא לְהוֹעִיל לָהֶם, וְהֵם סְבוּרִים לְהוֹעִיל:
רֶסֶן. פרומבי״א פרינ״ק בלע״ז: