רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ל · פסוק כג
וְנָתַן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מְטַר זַרְעֲךָ:
וְשָׁמֵן. לְשׁוֹן ׳דָּבָר שָׁמֵן׳, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן ׳שֶׁמֶן׳, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַטָּה, וְנָקוּד קָמַץ:
כַּר נִרְחָב. עַד שֶׁיִּהְיוּ הַכָּרִים שְׁמֵנִים וּרְחָבִים:
כַּר. כֶּבֶשׂ. לָשׁוֹן אַחֵר: מִישׁוֹר נִרְחָב, כְּמוֹ (בראשית יב:י) ״כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״, וּכְמוֹ (ויקרא כג:יד) ״כַּרְמֶל״ – כַּר שֶׁהוּא מָלֵא תְּבוּאָה: