רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ל · פסוק כ
לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ. לֹא תִהְיוּ כְּרוּכִים אַחַר תַּעֲנוּגִים כַּאֲשֶׁר אַתֶּם עַתָּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן״ (עמוס ו:ו), ״הִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה״ (ישעיהו כב:יג):
וְלֹא יִכָּנֵף. לֹא יִתְכַּסֶּה מִמְּךָ בִּכְנַף בְּגָדָיו, כְּלוֹמַר, לֹא יַסְתִּיר מִמְּךָ פָּנָיו:
מוֹרֶיךָ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל: