רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ל · פסוק יז
אֶלֶף אֶחָד מִכֶּם מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִן הָאוֹיְבִים, אוֹ כֻּלְּכֶם מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ.
אִם נוֹתַרְתֶּם. כְּמוֹ ׳אֲשֶׁר נוֹתַרְתֶּם׳:
כַּתֹּרֶן. עֵץ גָּבוֹהַ תָּקוּעַ בָּאָרֶץ, כְּמִין תֹּרֶן הַסְּפִינָה שֶׁקּוֹרִין מש״ט בלע״ז:
וְכַנֵּס. אַף הוּא כְּלוֹנָס גָּבוֹהַּ שֶׁנּוֹתְנִים בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּכְשֶׁרוֹאֶה הַצּוֹפֶה גְּיָסוֹת בָּאִין, נוֹתֵן עָלָיו סוּדָר, וְהָרוּחַ מוֹלִיכוֹ, וְהוּא סִימָן שֶׁיָּנוּסוּ אוֹ יִתְקַבְּצוּ: