רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כט · פסוק יז
הֲלוֹא עוֹד מְעַט בְּיָמִים מוּעָטִין נָקֵל בְּעֵינַי אִם תָּשׁוּבוּ אֵלַי:
וְשָׁב לְבָנוֹן. שֶׁהוּא יַעַר עֵצִים, לִהְיוֹת כַּרְמֶל, וְיִשּׁוּב שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״קִירְוִין סַגִּיאִין יֵיתִיב״. וְאַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כד א): חוּרְשִׁין דְּבַר אִינָשׁ, יִשּׁוּב עָרִים וּבְנֵי אָדָם רָצוּף וּמָלֵא כַּיַּעַר הַזֶּה, שֶׁהוּא מָלֵא עֵצִים: