רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כט · פסוק טז
הַפְכְּכֶם אִם כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב. תַּהְפּוּכוֹת שֶׁלָּכֶם, הֲזֹאת אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר? שֶׁאֵין הַחֹמֶר יָכוֹל לוֹמַר לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי, כָּךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁאֵינִי מֵבִין מַעֲשֵׂיכֶם:
כְּחֹמֶר וגו׳. לָשׁוֹן תְּמִיהָה הוּא, וְיֵשׁ תְּמִיהוֹת הַמִּתְקַיְּמוֹת:
לְעֹשֵׂהוּ. כְּמוֹ ׳עַל עוֹשֵׂהוּ׳, וְדֻגְמָתוֹ: ״וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות יד:ג), ״פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ״ (שופטים ט:נד):
וְיֵצֶר אָמַר לְיוֹצְרוֹ לֹא הֵבִין. אָמַר עַל יוֹצְרוֹ ״לֹא הֵבִין מַה בְּיִצְרוֹ״? וַהֲלֹא הוּא בָּנָה אֶת הַמַּטְמוֹנִיּוֹת וְהַחֲדָרִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת!