רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כח · פסוק כה
הֲלוֹא כֵּן דֶּרֶךְ הַחוֹרֵשׁ: כֵּיוָן שֶׁחוֹרֵשׁ, מַשְׁוֶה פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ:
וְהֵפִיץ קֶצַח. אִם קֶצַח בָּא לִזְרוֹעַ, זוֹרְעָהּ בִּתְפוּצָה, וְאִם כַמֹּן בָּא לִזְרוֹעַ, זוֹרְעוֹ בִּזְרִיקָה. קֶצַח מִין אֹכֶל הוּא:
וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ. וְאִם תְּבוּאָה בָּא לִזְרֹעַ, כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ: זוֹרֵעַ הַחִטִּין בְּאֶמְצַע הַחֲרִישָׁה, וְהַשְּׂעוֹרָה זוֹרֵעַ סָבִיב לָהֶם לָהֶם, וְהַכּוּסְמִין זוֹרְעָהּ עַל גְּבוּלֵי הַשָּׂדֶה וּמְצָרָיו. שׂוֹרָה לְשׁוֹן ׳שְׂרָרָה׳, זוֹרֵעַ בָּאֶמְצַע, וְנִמְצָאָה שׂוֹרָה עַל הַשְּׂעוֹרִין וְהַכּוּסְמִין: