רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כח · פסוק טז
הִנְנִי יִסַּד לְשׁוֹן עָבָר הוּא, כְּמוֹ (אסתר א:ח) ״יִסַּד הַמֶּלֶךְ״, וְכֵן צָרִיךְ לְפוֹתְרוֹ: הִנְנִי הוּא אֲשֶׁר יִסַּד כְּבָר בְּצִיּוֹן אֶבֶן, כְּבָר נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה לְפָנַי, וְהֶעֱמַדְתִּי מֶלֶךְ מָשִׁיחַ, שֶׁיְּהֵא בְּצִיּוֹן לְאֶבֶן בֹּחַן, לְשׁוֹן מִבְצָר וְחֹזֶק, כְּמוֹ (ישעיהו לב:יד) ״עֹפֶל וָבַחַן״, וּכְמוֹ ״הֵקִימוּ בְחוּנָיו״ (ישעיהו כג:יג):
מוּסָד מוּסָּד. הָרִאשׁוֹן פַּתַּח לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק, מוּסָד שֶׁל מוּסָד, שֶׁהוּא מוּסָד גָּמוּר:
הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ. הַמַּאֲמִין דָּבָר זֶה לֹא יְמַהֲרֶנָּה, לֹא יֹאמַר: ״אִם אֱמֶת הוּא, יְמַהֵר לָבֹא״: