רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כח · פסוק טו
כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת. שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֵינוּ:
עָשִׂינוּ חֹזֶה. גְּבוּל שֶׁלֹּא יַעַבְרֶנְהוּ, וְכֵן ״מְחוֹז חֶפְצָם״ (תהלים קז:ל), וְכֵן ״מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה״ (מלכים א ז:ה), כֻּלָּם לְשׁוֹן ׳גְּבוּל׳ הֵם וְחִיצוֹנוֹ שֶׁל דָּבָר, אשומיי״ר בלע״ז:
שׁוֹט שׁוֹטֵף. מַכָּה הַמִּתְהַלֶּכֶת בָּאָרֶץ:
לֹא יְבוֹאֵנוּ. לֹא יָבֹא עָלֵינוּ:
שַׂמְנוּ כָזָב. שַׂמְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה:
מַחְסֵנוּ. מַחֲסֶה שֶׁלָּנוּ:
וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ. בְּעֲבוֹדָה זָרָה בָּטַחְנוּ לְהַסְתִּירֵנוּ: