רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כו · פסוק כ
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ. תְּשׁוּבָה זוֹ הֵשִׁיבוּהוּ לַנָּבִיא: לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ – בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. דָּבָר אַחֵר: הִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשֶׂיךָ בְּחַדְרֵי לִבְּךָ. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא ויצא ה):
וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲבִיד לָךְ עוֹבְדִין טָבִין דְּיָגִנּוּן עֲלָךְ״, וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ: סְגוֹר דַּלְתֵי פִּיךָ, שֶׁלֹּא תְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין:
חֲבִי. הִתְחַבְּאִי מְעַט עַד יַעֲבָר זָעַם, כִּי אֱמֶת אֶפְקֹד עַל שׂוֹנְאֶיךָ: