אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק כו

פרק כה

פסוק א

עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית. הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיָה מֵאָז תָּמִיד לָנוּ לְעוֹז, יְשׁוּעָה יָשִׁית הַמּוֹשִׁיעַ אֶת חוֹמוֹתֶיהָ וְאֶת חֵילָה:

וָחֵל. חוֹמָה נְמוּכָה שֶׁלִּפְנֵי הַחוֹמָה הַגְבוֹהַּ:

פסוק ב

פִּתְחוּ שְׁעָרִים. שֶׁלָּהּ, וְיָבֹא לְתוֹכָהּ גּוֹי צַדִּיק:

שֹׁמֵר. שֶׁשָּׁמַר וְצִפָּה בְּגָלוּתוֹ יָמִים רַבִּים לֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיְּקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ עַל פִּי נְבִיאָיו לְגָאֳלָם:

שֹׁמֵר. מַמְתִּין, וְכֵן (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, וְכֵן (דברים ז:יב) ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ״:

פסוק ג

יֵצֶר. שֶׁהָיָה סָמוּךְ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁעָן עָלָיו בְּחָזְקָה, שֶׁלֹּא זָז מֵאֱמוּנָתוֹ בִּשְׁבִיל שׁוּם אֵימָה וְיִסּוּרִין:

תִּצֹּר. שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם, כִּי בְךָ הָיָה בָּטוּחַ, לְפִיכָךְ הָגוּן לְךָ לְנָצְרוֹ:

פסוק ד

כִּי בְּיָהּ ה׳. כִּי יֵשׁ לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁהוּא ״דְּחִילָא ה׳״, סֶלַע וְצוּר מַחֲסֶה עוֹלָמִים:

פסוק ה

יֹשְׁבֵי מָרוֹם. צוֹר וְשָׁאָר אֲרָצוֹת:

פסוק ו

רַגְלֵי עָנִי. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״עָנִי וְרֹכֵב עַל הַחֲמוֹר״ (זכריה ט:ט):

פַּעֲמֵי דַלִּים. יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ דַלִּים עַד הֵנָּה:

פסוק ז

אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים. אֹרַח שֶׁתְּהֵא מִישׁוֹר לְקִבּוּל שְׂכָרוֹ שֶׁל צַדִּיק, אַתָּה ה׳ שֶׁאַתָּה אֵל יָשָׁר תְּפַלֵּס מַעְגַּל צַדִּיק, לְהוֹלִיכוֹ בְּאוֹתוֹ אוֹרַח שֶׁיְּקַבֵּל שְׂכָרוֹ. וְהַצַּדִּיק הוּא יַעֲקֹב וְזַרְעוֹ, וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: אֹרַח לַצַּדִּיק לִטּוֹל שָׂכָר מֵישָׁרִים שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶן:

יָשָׁר. אַתָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְגַּל רַגְלֵי הַצַּדִּיק תְּפַלֵּס לוֹ לְאוֹתוֹ אֹרַח. פִּלּוּס זֶה לְשׁוֹן קונטרפיי״ש בלע״ז, כְּמֶלֶךְ הַיּוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב וּמְשַׁקֵּל בְּלִבּוֹ אֵיזֶה יִכְשַׁר, הַזֶּה אוֹ זֶה, כָּךְ הַיָּשָׁר בְּלִבּוֹ לְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ קִבּוּל שָׂכָר עַל כָּל אֲשֶׁר הִנְהִיג מַעֲשָׂיו לְפָנֶיךָ בְּכִשְׁרוֹן:

פסוק ח

אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ ה׳ קִוִּינוּךָ. כַּאֲשֶׁר צָפִינוּ לְקַבּוּל הַטּוֹבָה מֵאִתְּךָ, אַף כָּךְ קִוִּינוּ לְהַרְאוֹתֵנוּ אוֹרַח מִשְׁפְּטֵי נִקְמָתֶיךָ בָּרְשָׁעִים:

לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. אִוְּתָה נַפְשֵׁנוּ לִרְאוֹת שֵׁם שֶׁיֵּצֵא לְךָ מֵאָז, לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּצָרֶיךָ:

פסוק ט

נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ. בְּגָלוּתִי, שֶׁדּוֹמָה לַלַּיְלָה, לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה:

אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. אֶתְחַנֵּן לְךָ לְכָל זֶה, לָמָּה? כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ בָּאִים לָאָרֶץ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים:

צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל. לְמֵדִים לְהַצְדִּיק אֶת דִּינֶיךָ וּלְהוֹדוֹת עַל מִדּוֹתֶיךָ, שֶׁרוֹאִים הַחוֹטֵא לוֹקֶה וְהַצַּדִּיק מְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב:

פסוק י

יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק. וְכִי יֵשׁ לְךָ לָחוֹן אֶת עֵשָׂו הָרָשָׁע אֲשֶׁר דָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד צֶדֶק (סנהדרין לט ב):

בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת. יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, יְעַוֵּל לִשְׁלוֹל וְלָבֹז וּלְהַשְׁחִית:

וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה׳. לֹא חָשַׁב בְּעֵינָיו גָּדְלְךָ וְגַאֲוָתְךָ, וּבַל יִרְאֶה לְשׁוֹן ׳רְגִילוּת וּתְמִידוּת׳: לֹא רָאָה, לֹא חָשַׁב, כְּמוֹ ״כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב״ (איוב א:ה):

פסוק יא

ה׳ רָמָה יָדְךָ וגו׳. רָאִיתִי מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים לַמִּקְרָאוֹת שֶׁל פָּרָשָׁה זוֹ, עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וְאֵינָם מְיֻשָּׁבִים אוֹ עַל דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן אוֹ עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת, וְהֻצְרַכְתִּי לְבָאֵר אוֹתָהּ עַל אָפְנֵי סִדְרָהּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַנָּבִיא וְכוּ׳, אָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֶּחֱזוּ וְיֵבוֹשׁוּ (אליהו זוטא כא). וְאֵין זֶה אַחַר הַלָּשׁוֹן, שֶׁאֵין כָּתוּב כָּאן ׳הָרִימָה יָדְךָ׳. וְעוֹד, שֶׁאַף הַתֵּיבָה חֲלוּקָה מִתֵּיבָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ; כָּל ׳יָד רָמָה׳ שֶׁבַּמִּקְרָא טַעֲמוֹ לְמַטָּה וְזֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, כְּמוֹ (בראשית לז:ז) ״הִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי״, וּכְמוֹ (רות א:טו) ״הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ״, שֶׁכֻּלּוֹ לְשׁוֹן עָבָר. אַף זֶה – ה׳, נִסְתַּלְּקָה יַד גְּבוּרָתְךָ מֵעַל צָרֶיךָ, בַּל יִרְאוּ גְּבוּרָתְךָ כִּי רָאוּ דַּרְכָּם צָלְחָה. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, יֶחֱזוּ וְיֵבוֹשׁוּ:

קִנְאַת עָם בַּטּוֹבָה שֶׁתֵּיטִיב לְעַמְּךָ, אַף בְּעַצְמָן יִרְאוּ מִשְׁפַּט נִקְמָתְךָ שֶׁתֹּאכְלֵם הָאֵשׁ:

פסוק יב

תִּשְׁפֹּת. תָּכִין, וְכֵן ״שְׁפֹת הַסִּיר״ (מלכים ב ד:לח), וְכֵן ״לַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי״ (תהלים כב:טז), וְיֵשׁ לִפְתּוֹר אֶת כֻּלָּן לְשׁוֹן ׳שִׂימָה׳ – תָּשִׁית שָׁלוֹם לָנוּ:

כִּי גַם כָּל מַעֲשֵׂינוּ. הָרָעִים:

פָּעַלְתָּ לָּנוּ. כְּנֶגְדָּם לָקַחְנוּ מִיָּדְךָ בְּכָל חַטֹּאתֵינוּ:

פסוק יג

בְּעָלוּנוּ. נַעֲשׂוּ לָנוּ אֲדֹנִים וְנָגְשׂוּנוּ:

זוּלָתֶךָ. בְּדָבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ, דָּרוֹשׁ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, לַעֲבוֹר עַל תּוֹרָתֶךָ, וַאֲנַחְנוּ לְבַד בְּךָ הִזְכַּרְנוּ, וְלֹא נַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהוּתוֹ בְּאֵל אַחֵר אֶלָּא בּוֹ לְבַדּוֹ:

שְׁמֶךָ. שֵׁם אֱלֹהוּתְךָ נַזְכִּיר, לֵאמֹר כִּי אֱלֹהֵינוּ לְבַד הוּא אֱלֹהִים:

פסוק יד

מֵתִים בַּל יִחְיוּ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא יִחְיוּ הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, וְהָרְפָאִים הָאֵלֶּה שֶׁרִפּוּ יְדֵיהֶם מִמִּצְווֹתֶיךָ בַּל תְּהִי לָהֶם תְּקוּמָה:

לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם. הֲלֹא פָּקַדְתָּ עֲלֵיהֶם כְּבָר וְתַשְׁמִידֵם בְּאִמְרֵי פִיךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״ (שמות יז:יד):

פסוק טו

יָסַפְתָּ לַגּוֹי. לְיִשְׂרָאֵל יָסַפְתָּ לָהֶם תּוֹרָה וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד, וְכָל כַּמָּה שֶׁיָּסַפְתָּ לָהֶם נִכְבַּדְתָּ, שֶׁהֵם מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבָה (תנחומא פנחס טז). הֲרֵי בְּטוֹבָתָם כָּךְ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ קִלּוּס וְכָבוֹד, וּבְצַר לָהֶם:

פסוק טז

ה׳ בַּצַּר פְּקָדוּךָ. אֵינָם מְהַרְהֲרִים אַחַר מִדּוֹתֶיךָ:

צָקוּן לַחַשׁ. שֶׁפֶךְ שִׂיחַ וּתְפִלָּה:

מוּסָרְךָ לָמוֹ. בִּהְיוֹת מוּסַר יִסּוּרֶיךָ בָּאִין עֲלֵיהֶם, וְכָךְ הִיא תְּפִלָּתָם:

פסוק יז

כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת וְגוֹ׳ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ. רוֹאִים אָנוּ צָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּסְבוּרִים אָנוּ שֶׁהֵם מִינֵי סִימָנֵי יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה, לְפִי שֶׁאָנוּ מֻבְטָחִים לִגָּאֵל מִתּוֹךְ צוּקָה וְצָרָה כְּיוֹלֵדָה זוֹ שֶׁהֵם מִינֵי סִימָנֵי יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה:

מִפָּנֶיךָ. מִפְּנֵי גְזֵרוֹתֶיךָ:

פסוק יח

הָרִינוּ חַלְנוּ. חִיל כְּיוֹלֵדָה, כְּאִלּוּ יָלַדְנוּ, כְּאִלּוּ קְרוֹבִים אָנוּ לְהִגָּאֵל, וְהוּא רוּחַ וְאֵין יְשׁוּעָה:

יְשׁוּעֹת בַּל נַעֲשֶׂה אֶרֶץ. בְּכָל סִבְלֵינוּ וְצָרָתֵינוּ אֵין אָנוּ מְכִינִים לָנוּ יְשׁוּעָה:

וּבַל יִפְּלוּ. וְאֵין נוֹפְלִין הָעַמִּים, שֶׁהֵם יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, שֶׁכָּבְשׁוּ וּמָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בַּל יִפְּלוּ לְשׁוֹן ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״ (שמות לג:טז), אֵין יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פֶּלֶא:

פסוק יט

יִחְיוּ מֵתֶיךָ. כָּאן הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּחְיוּ הַצַּדִּיקִים, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ יִחְיוּ אוֹתָן שֶׁמּוּמָתִין עָלֶיךָ. יֵצֵא דְּבַר מַלְכוּת מִלְּפָנֶיךָ לוֹמַר נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, נְבֵלוֹת עַמִּי שֶׁנִּבְּלוּ עַצְמָן עָלַי, לָהֶם תְּהִי תְּקוּמָה זוֹ. חִלּוּף לְמַה שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה (ישעיהו כו:יד) ״רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ״, אֲבָל אֵלּוּ יְקוּמוּן:

הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ. כָּל זֶה יֹאמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ״ לְשׁוֹן צִוּוּי הוּא זֶה:

כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ. כִּי נָאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיְּהֵא טַל תּוֹרָתְךָ וּמִצְווֹתֶיךָ לָהֶם טַל שֶׁל אוֹר:

וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. וְלָאָרֶץ וְלֶעָפָר תַּפִּיל אֶת אֶרֶץ רְפָאִים, שֶׁרִפּוּ יְדֵיהֶם מִתּוֹרָתֶךָ (כתובות קיא ב):

רְפָאִים תַּפִּיל. לְפִי שֶׁאָמַר ״וּבַל יִפְּלוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֵל״ (ישעיהו כו:יח), חוֹזֵר וְאוֹמֵר: אַתָּה הַפִּילֵם, כִּי אֵין בְּצִדְקוֹתֵינוּ כְּדֵי לְהַפִּילָם:

פסוק כ

לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ. תְּשׁוּבָה זוֹ הֵשִׁיבוּהוּ לַנָּבִיא: לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ – בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. דָּבָר אַחֵר: הִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשֶׂיךָ בְּחַדְרֵי לִבְּךָ. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא ויצא ה):

וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲבִיד לָךְ עוֹבְדִין טָבִין דְּיָגִנּוּן עֲלָךְ״, וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ: סְגוֹר דַּלְתֵי פִּיךָ, שֶׁלֹּא תְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין:

חֲבִי. הִתְחַבְּאִי מְעַט עַד יַעֲבָר זָעַם, כִּי אֱמֶת אֶפְקֹד עַל שׂוֹנְאֶיךָ:

פסוק כא

כִּי הִנֵּה ה׳ יוֹצֵא וְגוֹ׳. מִמִּדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין (ירושלמי תענית ב א):

יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. הוּא הַר שֵׂעִיר:

עַל הֲרוּגֶיהָ. שֶׁהָרְגוּ בְּיִשְׂרָאֵל:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה