רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כה · פסוק יא
וּפֵרַשׂ יָדָיו. וְשָׁבַר יָדָיו וּזְרוֹעוֹתָיו בְּסִפּוּק כַּפַּיִם בִּבְכִי:
הַשֹּׂחֶה. הַשָּׁט בַּמַּיִם:
לִשְׂחוֹת. לָשׁוּט, וְכֵן ״מֵי שָׂחוּ״ (יחזקאל מז:ה):
וְהִשְׁפִּיל. הַמַּשְׁפִּיל אֶת גַּאֲוָתוֹ:
עִם אָרְבּוֹת יָדָיו. לָשׁוֹן ״וְאָרַב לוֹ״ (דברים יט:יא), תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אַשְׁוַת יְדוֹהִי״ – מָקוֹם שֶׁהוּא שָׂם לוֹ יָדַיִם לֶאֱרוֹב, וְהֵם מִגְדָּלִים גְּבוֹהִים. אַשְׁוַת – חוֹמוֹת וּמִגְדָּלִים, כְּמוֹ ״נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ״ (ירמיהו נ:טו):