רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כה · פסוק ו
וְעָשָׂה ה׳ צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים. כְּשֶׁיָּבֹאוּ לִצְבֹּא עַל יְרוּשָׁלַיִם:
מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים. שֶׁהֵם סְבוּרִים שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לָהֶם כְּשֶׁמֶן, יֵהָפֵךְ לְמִשְׁתֵּה שְׁמָרִים:
שְׁמָנִים מְמֻחָיִם. נוֹחִים וְשְׁמֵנִים כְּמוֹחַ עֲצָמוֹת, יִהְיֶה שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים מִכָּל מַשְׁקֶה שֶׁמֶן וְיַיִן, שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֶלָּא שְׁמָרִים לְבַדָּם; וְכָל זֶה בְּמִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג: