רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כג · פסוק יג
הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה. אֲשֶׁר לֹא כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת עָם, שֶׁהֲרֵי נִקְרְאוּ ״הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר״ (חבקוק א:ו). עַם שׁוֹטֶה הוּא, מִן הַבְּרִיּוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶן עַל שֶׁבְּרָאָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה נב ב):
אַשּׁוּר יְסָדָהּ. לְהַשְׁכִּין בָּהּ צִיִּים שֶׁלּוֹ, סְפִינוֹתָיו, בִּרְנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּמוֹ ״צִי אַדִּיר״ (ישעיהו לג:כא):
הֵקִימוּ בַחוּנָיו. הֵם יָקִימוּ מְצוּדוֹתֵיהֶם עַל צוֹר. בַחוּנָיו – לְשׁוֹן ״עֹפֶל וָבַחַן״ (ישעיהו לב:יד), בורפריי״ץ בלע״ז שֶׁעוֹשִׂין לְמָצוֹר עַל הַכְּרַכִּים:
עוֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ. יַחֲרִיבוּ, לְשׁוֹן ״עָרוּ עָרוּ״ (תהילים קלז:ז), לְשׁוֹן ׳נְתִיצָה׳ עַד הַיְסוֹד: