רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כג
פסוק א
הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ. שֶׁהָיוּ מִתְעַשְּׁרִים עַל יְדֵי סוֹחֲרֵי צוֹר, שֶׁהָיוּ מְבִיאִים אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ סְחוֹרָה לְצוֹר. תַּרְשִׁישׁ שֵׁם הַיָּם:
כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא. כִּי שֻׁדַּד מִבִּפְנִים, מָקוֹם שֶׁהֱיִיתֶם רְגִילִין לְפֻנְדָּק, מִלָּבוֹא עוֹד לְתוֹכוֹ, וְלֹא יִהְיוּ עוֹד לָכֶם מָקוֹם בְּצוֹר לָלוּן שָׁם:
מֵאֶרֶץ כִּתִּים. הֵם הָרוֹמִיִּים:
נִגְלָה לָמוֹ. הַשּׁוֹדֵד לְאַנְשֵׁי צוֹר. דָּבָר אַחֵר: מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לְאַנְשֵׁי תַרְשִׁישׁ שׁוֹד שֶׁל צוֹר, שֶׁבָּרְחוּ בְּנֵי צוֹר אֵצֶל כִּתִּים וּמִשָּׁם נִשְׁמְעָה הַשְּׁמוּעָה:
פסוק ב
דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי. הִתְאַבְּלוּ וְשְׁבוּ דוֹמִים, יוֹשְׁבֵי אִי הַיָּם; לָמָּה? סוֹחֲרֵי צִידוֹן, עוֹבְרֵי יַמִּים, הָיוּ רְגִילִים לְמַלְּאוֹתֵךְ כָּל סְחוֹרָה; עַכְשָׁיו כְּשֶׁתִּפּוֹל צוֹר תִּפּוֹל צִידוֹן עִמָּהּ, שֶׁסְּמוּכוֹת הָיוּ זוֹ לָזוֹ בְּתוֹךְ מַהֲלַךְ יוֹם:
פסוק ג
וּבְמַיִם רַבִּים. הָיָה בָּא זֶרַע מִמִּצְרַיִם, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל נְהַר שִׁחוֹר, אֶל צוֹר:
קְצִיר יְאוֹר. מִצְרַיִם הָיָה תְּבוּאָה שֶׁל צוֹר:
שִׁחֹר. הוּא נִילוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יג:ג): ״מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם״, וְהָיוּ מְבִיאִים הַתְּבוּאָה לְצוֹר בָּאֳנִיּוֹת מִצְרָיִם:
וַתְּהִי. צוֹר:
סְחַר גּוֹיִם. מֵעַם רַב שֶׁהָיָה בָּהּ, כָּל הַגּוֹיִם מְבִיאִין לָהּ סְחוֹרָה:
פסוק ד
בּוֹשִׁי צִידוֹן. שֶׁטְּפֵלָה לְצוֹר:
כִּי אָמַר יָם. כִּי אָמְרָה צוֹר, הַיּוֹשֶׁבֶת בְּמָעוֹז הַיָּם שֶׁהוּא עִקַּר רֹאשׁ הַמַּלְכוּת, הֲרֵינִי כְּמוֹ שֶׁלֹּא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי בַּחוּרִים, כִּי כֻּלָּם נֶהֶרְגוּ, וַהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁלֹּא רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בָּאַגָּדָה (ספרי במדבר מב): בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם – מָה אֲנִי שֶׁאֵין לִי בָּנִים וּבָנוֹת לִדְאוֹג עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִתָּפְשׂוּ בַּעֲוֹנִי, אֵינִי מְשַׁנֶּה מִצְווֹת קוֹנִי לַעֲבוֹר גְּבוּל חוֹל אֲשֶׁר שָׂם לִי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בּוֹשִׁי צִידוֹן שֶׁיֵּשׁ לָךְ לִדְאוֹג בְּכָל אֵלֶּה:
פסוק ה
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם. אֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל מִצְרַיִם שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְסוֹף טָבְעוּ בַּיָּם:
יָחִילוּ. יִבָּהֲלוּ:
כְּשֵׁמַע. הַשּׁוֹמְעִים כְּשֶׁיָּצָא שֵׁמַע צוֹר, כִּי גַם מַכּוֹתֶיהָ שֶׁל צוֹר יִהְיוּ דֻּגְמַת אוֹתָן מַכּוֹת: ״דָּם וָאֵשׁ״ (יואל ג:ג) דֻּגְמַת מַכַּת דָּם, ״קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר״ (ישעיהו סו:ו) זוֹ קִרְקוּר הַצְפַרְדְּעִים, ״וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת״ (ישעיהו לד:ט) וְכוּ׳:
פסוק ו
עִבְרוּ. אַנְשֵׁי צוֹר לִבְרוֹחַ לְתַרְשִׁישָׁה:
פסוק ז
הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה הֲרֵי נָפְלָה לִפְנֵיכֶם, וְיֹאמַר לָכֶם: ״הֲזֹאת הָעִיר שֶׁהָיְתָה עַלִּיזָה בְּעֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ הָיְתָה עַלִּיזָה? עַכְשָׁיו יוֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לְבַקֵּשׁ לָהּ מָנוֹחַ״:
פסוק ח
כִּנְעָנֶיהָ. תַּגָּרֶיהָ, כְּמוֹ ״כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה״ (הושע יב:ח), ״וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד״ (זכריה יד:כא):
פסוק ט
כָּל צְבִי. מַצָּב חָזָק:
פסוק י
עִבְרִי אַרְצֵךְ. לַגּוֹלָה:
כַּיְאֹר. כַּיְאוֹר הַזֶּה שֶׁעוֹלֶה וּמִתְפַּשֵּׁט:
בַּת תַּרְשִׁישׁ. צוֹר הַיּוֹשֶׁבֶת בְּיָם תַּרְשִׁישׁ:
אֵין מֵזַח. אֵין לְךָ עוֹד חֹזֶק וְאֵזוֹר לְשַׁנֵּס מָתְנַיִם, מֵזַח לְשׁוֹן ׳אֵזוֹר׳, כְּמוֹ (תהלים קט:יט) ״וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ״, וְכָל ׳אֵזוֹר׳ לְשׁוֹן ׳חֹזֶק׳:
פסוק יא
יָדוֹ נָטָה. הַנּוֹטֶה:
ה׳ צִוָּה אֶל כְּנַעַן. צִוָּה אֶת קוֹרְאָיו עַל כְּנַעַן:
לַשְׁמִד. כְּמוֹ ׳לְהַשְׁמִיד׳, וְכֵן ״לָלֶכֶת לַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל״ (מלכים ב ט:טו) כְּמוֹ ׳לְהַגִּיד׳, וְכֵן ״לַשְׁמִיעַ קוֹל תּוֹדָה״ (תהלים כו:ז) כְּמוֹ ׳לְהַשְׁמִיעַ׳:
מָעֻזְנֶיהָ. צוֹר וְצִידוֹן מִשֶּׁל כְּנַעַן הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֶת צִידוֹן בְּכוֹרוֹ״ (בראשית י:טו):
פסוק יב
כִּתִּים. אֶל אֶרֶץ כִּתִּים קוּמִי עֲבוֹרִי, גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ. לָמָּה אֲנִי אוֹמֵר קוּמִי עֲבוֹרִי?
פסוק יג
הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה. אֲשֶׁר לֹא כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת עָם, שֶׁהֲרֵי נִקְרְאוּ ״הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר״ (חבקוק א:ו). עַם שׁוֹטֶה הוּא, מִן הַבְּרִיּוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶן עַל שֶׁבְּרָאָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה נב ב):
אַשּׁוּר יְסָדָהּ. לְהַשְׁכִּין בָּהּ צִיִּים שֶׁלּוֹ, סְפִינוֹתָיו, בִּרְנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּמוֹ ״צִי אַדִּיר״ (ישעיהו לג:כא):
הֵקִימוּ בַחוּנָיו. הֵם יָקִימוּ מְצוּדוֹתֵיהֶם עַל צוֹר. בַחוּנָיו – לְשׁוֹן ״עֹפֶל וָבַחַן״ (ישעיהו לב:יד), בורפריי״ץ בלע״ז שֶׁעוֹשִׂין לְמָצוֹר עַל הַכְּרַכִּים:
עוֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ. יַחֲרִיבוּ, לְשׁוֹן ״עָרוּ עָרוּ״ (תהילים קלז:ז), לְשׁוֹן ׳נְתִיצָה׳ עַד הַיְסוֹד:
פסוק טו
וְנִשְׁכַּחַת צֹר. לְפִי שֶׁמַּזְכִּירָהּ בִּלְשׁוֹן גְּנַאי, לְשׁוֹן ׳זוֹנָה׳, אָמַר ״וְנִשְׁכַּחַת״ כְּזוֹנָה שֶׁשְּׁכָחוּהָ אוֹהֲבֶיהָ, אַף הִיא תִּשָּׁכַח מֵאֵין סוֹחֲרִים וְתַגָּרִים פּוֹנִים אֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁתִּהְיֶה חֲרֵבָה:
כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד. יְמֵי דָוִד שִׁבְעִים שָׁנָה הָיוּ; וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ הַסִּימָן הַזֶּה הַנִּתָּן כָּאן:
יִהְיֶה לְצֹר זִכָּרוֹן מְעַט, שֶׁתִּתְנַעֵר מִשִּׁפְלוּתָהּ וְתַחֲזוֹר לְאוֹתָן שֶׁהָיוּ רְגִילִין אֶצְלָהּ, לַחֲזוֹר אֵלֶיהָ לָשׁוּב לְקַדְמוּתָהּ:
כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה. שֶׁרוֹאָה שֶׁאֵין פּוֹנֶה אֵלֶיהָ, וְנוֹשֵׂאת קוֹל עָרֵב וְנָעִים בְּשִׁיר, אוּלַי תֶּעֱרַב עַל מְאַהֲבֶיהָ:
פסוק טז
הַרְבִּי שִׁיר. כְּלוֹמַר, אַף הַרְבִּי תַּחֲנוּנִים וְהַשְׁפִּילִי גַּאֲוָתֵךְ:
פסוק יז
לְאֶתְנַנָּה. לְקַדְמוּתָהּ וּלְעָשְׁרָהּ עַל יְדֵי סְחוֹרָתָהּ, וּמְכַנֶּה אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹן גְּנַאי:
וְזָנְתָה. וּתְסַפֵּק סְחוֹרָה, אַךְ בְּלָשׁוֹן גְּנַאי כִּנָּה אוֹתָהּ:
פסוק יח
קֹדֶשׁ לַה׳. עֲתִידִים צַדִּיקִים לָבוֹז אוֹתָהּ כְּשֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:
לֹא יֵאָצֵר. לִהְיוֹת אוֹצָר:
וְלֹא יֵחָסֵן. לֹא יַנְחִילֶנָּה לִבְנֵיהֶם:
וְלִמְכַסֶּה עָתִיק. לְמַלְבּוּשֵׁי נוֹי, עָתִיק מְשֻׁבָּח, כְּמוֹ ״יְדַבְּרוּ עָתָק״ (תהלים צד:ד):