רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כג · פסוק יא
יָדוֹ נָטָה. הַנּוֹטֶה:
ה׳ צִוָּה אֶל כְּנַעַן. צִוָּה אֶת קוֹרְאָיו עַל כְּנַעַן:
לַשְׁמִד. כְּמוֹ ׳לְהַשְׁמִיד׳, וְכֵן ״לָלֶכֶת לַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל״ (מלכים ב ט:טו) כְּמוֹ ׳לְהַגִּיד׳, וְכֵן ״לַשְׁמִיעַ קוֹל תּוֹדָה״ (תהלים כו:ז) כְּמוֹ ׳לְהַשְׁמִיעַ׳:
מָעֻזְנֶיהָ. צוֹר וְצִידוֹן מִשֶּׁל כְּנַעַן הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֶת צִידוֹן בְּכוֹרוֹ״ (בראשית י:טו):