רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כב · פסוק יז
טַלְטֵלָה גָּבֶר. כְּהָדֵין תַּרְנְגוֹלָא דְּמִטַּלְטֵל מֵאֲתַר לַאֲתַר (ויקרא רבה שם), וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סנהדרין כו א): טִלְטוּלָא דְּגַבְרָא קָשֶׁה מְדְאִיתְּתָא:
וְעֹטְךָ עָטֹה. כְּמוֹ ״וַיָּעַט בָּהֶם״ (שמואל א כה:יד), לְשׁוֹן ׳עַיִט׳ – יַפְרִיחֲךָ כְּעוֹף בַּגָּלוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ויקרא רבה ה ה): צָרַעַת פָּרְחָה בּוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ״עַל שָׂפָם יַעְטֶה״ (ויקרא יג:מה):