רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כב · פסוק טז
מַה לְּךָ פֹה הַכָּתוּב מְגַנֵּהוּ, לְפִי שֶׁרָצָה לְהַסְגִּיר אֶת חִזְקִיָּהוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, כְּדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין כו א), כָּתַב פִּיתְקָא וְשַׁדָּא בְּגִירָא: ״שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ הִשְׁלִימוּ, חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ לֹא הִשְׁלִימוּ״:
וּמִי לְךָ פֹה. מִי מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ קָבוּר כָּאן?
חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ. שֶׁחָצַב לוֹ קֶבֶר בְּקִבְרֵי בֵּית דָּוִד לִקָּבֵר בֵּין הַמְּלָכִים, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: ״מַה יְרֻשָּׁה לְךָ בַּקְּבָרוֹת הַלָּלוּ?״
חֹצְבִי חֹקְקִי. יוּ״ד יְתֵירָה, כְּמוֹ ״שֹׁכְנִי סְנֶה״ (דברים לג:טז), ״מְקִימִי מֵעָפָר דָּל״ (תהלים קיג:ז):