רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כא · פסוק טו
כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ. עַמִּי:
חֶרֶב נְטוּשָׁה. פְּשׁוּטָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כְּמוֹ (שמואל א ל:טז) ״וְהִנָּם נְטוּשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ״, (שמואל ב ה:יח) ״וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים״. דָּבָר אַחֵר: נְטוּשָׁה כְּמוֹ ׳לְטוּשָׁה׳, כָּל אוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר מוֹצָאֵיהֶם קְרוֹבִים לִהְיוֹת מִמָּקוֹם אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָּזוֹ, נוּ״ן בְּלָמֶ״ד, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה יג:ז) ״לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה״ כְּמוֹ לִשְׁכָּה: