רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כא · פסוק יד
לִקְרַאת צָמֵא דֶּרֶךְ לְהָבִיא מַיִם, וְאַתֶּם יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, אֶלָּא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד, הֵבִיאוּ לָהֶם מִינֵי מַאֲכָלִים מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים מְלֵאֵי רוּחַ, וְהָיָה אוֹכֵל וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת, וְנוֹתֵן פִּי הַנּוֹד לְתוֹךְ פִּיו, וְהָרוּחַ נִכְנָס בְּמֵעָיו וְהוּא מֵת. דָּבָר אַחֵר: לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם – לֹא כֵּן עָשִׂיתִי לַאֲבִיכֶם, כְּשֶׁהָיָה צָמֵא גִּלִּיתִי לוֹ בְּאֵר מַיִם (בראשית כא:יט):