רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יט · פסוק ה
וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם. וְנֶחְרְבוּ מַיִם מִן הַיָּם:
וְנִשְּׁתוּ. לְשׁוֹן ״הַשְּׁאֵת וְהַשֶּׁבֶר״ (איכה ג:מז). לְפִי שֶׁכָּל שֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם עַל יְדֵי נִילוּס הוּא, שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים שָׁם, אֶלָּא נִילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ יְאוֹרִים הָעֲשׂוּיִים בִּידֵי אָדָם, לְפִיכָךְ הוּא מְדַמֶּה פֻּרְעָנוּת שֶׁלָּהּ לְיֹבֶשׁ יְאוֹרִים:
וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם. וְלֹא יַחֲזִיר הַיָּם אֶת נִילוּס לַאֲחוֹרָיו, וְיֵרֵד נִילוּס לְתוֹכוֹ וְלֹא יַעֲלֶה וְיַשְׁקֶה אֶת מִצְרַיִם:
וְנָהָר. זֶה נִילוּס: