רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יז · פסוק יג
וְגָעַר בּוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתוֹ שָׁאוֹן:
כְּמֹץ הָרִים. מָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בַּמְקֻלְקָל שֶׁבַּמִּינִים וּבַמְקֻלְקָל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין. מוֹץ הָרִים יָבֵשׁ מִשֶּׁל עֲמָקִים:
וּכְגַלְגַּל. הוּא מַפְרִיחַ שֶׁל קוֹצִים שֶׁקּוֹרִין קרדונ״ש, הַדּוֹמִים לְאוֹתוֹ שֶׁגּוֹרְרִין בָּהֶן בִּגְדֵי צֶמֶר וְאֵינָן קָשִׁין, וּבְהַגִּיעַ סָמוּךְ לְסוֹף הַקַּיִץ הֵם מִתְנַפְּצִין מֵאֲלֵיהֶן וְהָרוּחַ מְפַזְּרָן, וְאוֹתוֹ הַנִּפּוּץ עָשׂוּי כְּמִין גַּלְגַּל עֲגוּלָה, כְּמִין הָעֵץ (ספרים אחרים: הָעַיִן) בָּאֶמְצַע וְחָמֵשׁ זְרוֹעוֹתָיו סָבִיב לָהּ: