רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יז · פסוק יב
הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים. מִדָּה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת: שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִים בּוֹ סוֹפוֹ לִלְקוֹת (מכילתא בשלח עמלק ב); לְפִיכָךְ הַנְּבִיאִים הַנִּבָּאִים פֻּרְעָנוּת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת, סוֹמְכִין אַחֲרָיו פֻּרְעָנוּת הָאֻמָּה שֶׁלָּקָה יִשְׂרָאֵל עַל יָדָהּ:
הֲמוֹן עַמִּים. אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב:
יִשָּׁאוּן. לְשׁוֹן ׳תְּשׁוּאָה׳ וְ׳הוֹמֶה׳ (ישעיהו כב:ב):