רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יז · פסוק י
עַל כֵּן תִּטְּעִי וְגוֹ׳. עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר נְטַעְתִּיךְ מִתְּחִלָּה נָטַעְתִּי נֶטַע נַעֲמָנִים, שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי יַעֲקֹב, וּבְהַעֲלוֹת נְטָעַיִךְ לִזְמוֹרוֹת נָתְנוּ זֶרַע שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כִּזְמוֹרוֹת זָרוֹת שֶׁאֵינָם מִמִּין גֶּפֶן אֶלָּא דּוֹמִים לַגֶּפֶן:
תִּזְרָעֶנּוּ. תִּתְּנִי זַרְעֵךְ בְּאוֹתוֹ נֶטַע. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר: וּזְמוֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ – הִתְחַתַּנְתְּ בַּכּוּתִים וְנִתְעָרְבוּ בָּכֶם: