רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יז · פסוק ו
וְנִשְׁאַר בּוֹ. חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ שֶׁהֵם תּוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, אֲנָשִׁים מְעַט כְּעֹלְלוֹת כֶּרֶם וּכְנֹקֵף זַיִת הַמַּשְׁאִיר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים:
כְּנֹקֶף זַיִת. קוֹצֵץ זֵיתִים לְלוֹקְטָן מִן הָאִילָן, וְכֵן ״וְנִקַּף בְּסִבְכֵי הַיַּעַר״ (ישעיהו י:לד). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: וְנִשְׁאַר בּוֹ בַּהֲמוֹן סַנְחֵרִיב אֲנָשִׁים מְעַט כְּנקֵף זַיִת, כִּדְאִיתָא בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צה ב):
בְּרֹאשׁ אָמִיר. בְּרֹאשׁ הֶעָנָף:
בִּסְעִפֶיהָ. בַּעֲנָפֶיהָ, וְכֵן ״וְכִלָּה סְעִיפֶיהָ״ (ישעיהו כז:י), וְכֵן ״מְסָעֵף פֹּארָה״ (ישעיהו י:לג):