רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יז · פסוק ה
וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה. כְּמוֹ שֶׁבְּעֵת קְצִירַת קָמָה אוֹסֵף הַקּוֹצֵר צְבַת הַקָּמָה בְּיָד אַחַת, וּזְרוֹעוֹ הַשֵּׁנִית שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר בְּמַגָּל, כֵּן יַעֲקוֹר סַנְחֵרִיב וְיַגְלֶה הַכֹּל, וְאַף לֶקֶט הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת קְצִירָה יְלַקֵּט וְיִשָּׂאֶנּוּ, כְּלוֹמַר: אַף הַבּוֹרְחִים לֹא יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ וִילַקְּטוּם (כְּמוֹ שֶׁמְּלַקֵּט שִׁבֳּלִים סא״א):
בְּעֵמֶק רְפָאִים. הִיא הַגַּיְא אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע טו:ח, יח:טז) תִּמְצָא שֶׁעֵמֶק רְפָאִים סְמוּכָה לִירוּשָׁלַיִם: