רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יד · פסוק לא
כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן בָּא. פֻּרְעָנוּת קָשָׁה כְּעָשָׁן תָּבֹא עֲלֵיהֶם מִצָּפוֹן. עַזָּה וּגְבוּלֶיהָ, שֶׁהִכָּה חִזְקִיָּה, הָיוּ בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, נִמְצֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָהּ מִצָּפוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בְּסִפְרֵי בְּהַאֲזִינוּ (ספרי דברים שכב): בִּקְשׁוּ לִבְרוֹחַ כְּלַפֵּי דָּרוֹם, הָיוּ מַסְגִּירִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס א:ו) ״עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה״; לָמַדְנוּ שֶׁעַזָּה בַּדָּרוֹם:
וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלֵית דְּמְאַחֵר בְּזִמְנוֹהִי״, בַּגְּדוּדִים שֶׁיִּעֵד לָבֹא עֲלֵיכֶם, וְאֵין מְאַחֵר פְּעָמָיו לִהְיוֹת בּוֹדֵד וּבָא בָּדָד לְבַדּוֹ, אֶלָּא כֻּלָּם כְּאֶחָד יָבוֹאוּ בְּחָזְקָה: