רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יג · פסוק כ
וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי. כְּמוֹ ׳לֹא יַאֲהֵל׳ – לֹא יִפְרֹשׂ שָׁם אֹהֶל, אֲפִלּוּ עֲרָבִי שֶׁדַּרְכָּם לֵישֵׁב בָּאֳהָלִים וּלְהַסִּיעַ מִקְנֵיהֶם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם לִקְבֹּעַ שָׁם אָהֳלֵיהֶם, כִּי אַף לְמִרְעֶה צֹאן לֹא תִהְיֶה רְאוּיָה. וְלֹא תִּתְמַהּ עַל לֹא יַהֵל הַנִּבְאָר כְּאִלּוּ הָיְתָה בּוֹ אָלֶ״ף, כִּי הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ שֶׁהֲבָרַת קוֹל הָאוֹת בִּמְקוֹם אוֹת, וְכֵן (איוב לה:יא) ״מַלְפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ״ כְּמוֹ ׳מְאַלְפֵנוּ׳, וְכֵן (משלי יז:ד) ״שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוּוֹת״ כְּמוֹ ׳שֶׁקֶר מַאֲזִין׳: