רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יג · פסוק ב
עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס. לְהִקָּבֵץ. עַל הַר שָׁקֵט וּבוֹטֵחַ בְּשֹׁפִי, שְׂאוּ נֵס לַגּוֹיִם, וְהָרִימוּ קוֹל לַנִּקְבָּצִים שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו:
הָנִיפוּ לָהֶם יָד לִרְחוֹקִים, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִשְׁמוֹעַ, וְיִרְאוּ אוֹת הֲנָפַת הַיָּד וְיָבוֹאוּ בְּפִתְחֵי נְדִיבִים שֶׁל שָׂרֵי בָּבֶל:
פִּתְחֵי. כְּמוֹ ׳בְּפִתְחֵי׳; כְּמוֹ ״וְתֵשֵׁב בֵית אָבִיהָ״ (בראשית לח:יא), הַנִּסְתָּר ׳בְּבֵית אָבִיהָ׳. וּמְנַחֵם בֶּן סָרוּק פָּתַר: ׳חֲרָבוֹת׳, כְּמוֹ ״וְהֵמָּה פְתִיחוֹת״ (תהלים נה:כב):