רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יא · פסוק טו
וְהֶחֱרִים. לְיַבְּשׁוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ בּוֹ גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם:
עַל הַנָּהָר. נְהַר פְּרָת, לַעֲבוֹר בּוֹ גָּלֻיּוֹת אַשּׁוּר:
בַּעְיָם רוּחוֹ. אֵין לוֹ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא, וּלְפִי הָעִנְיָן יִפָּתֵר: בְּחֹזֶק רוּחוֹ:
לְשִׁבְעָה נְחָלִים. לְשִׁבְעָה גְּזָרִים, לַעֲבוֹר בּוֹ שֶׁבַע גָּלֻיּוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה (ישעיהו יא:יא) ״מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וְגוֹ׳״; וּמֵאִיֵּי הַיָּם אֵינוֹ מֵאוֹתוֹ צַד:
וְהִדְרִיךְ. בְּתוֹכוֹ אֶת הַגָּלֻיּוֹת:
בַּנְּעָלִים. בַּיַּבָּשָׁה׃