אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק יא

פרק י

פסוק א

וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי. וְאִם תֹּאמְרוּ: ״הֲרֵי תַּנְחוּמִין לְחִזְקִיָּהוּ וְעַמּוֹ שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בְּיָדוֹ, וּמַה תְּהֵא עַל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הָגְלָה בַּחֲלַח וְחָבוֹר, שֶׁמָּא אָבַד סִבְרָם?״ – לֹא אָבַד! סוֹף שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ מְשִׁיחֵנוּ וְיִגְאָלֵם:

חֹטֶר. שֵׁבֶט מְלוּכָה:

וְנֵצֶר. לְשׁוֹן יוֹנֵק אִילָן:

וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וּבְכָל הָעִנְיָן, וּבְסוֹפוֹ ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה׳ שֵׁנִית יָדוֹ״ (ישעיהו יא:יא) – הֲרֵי שֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ לְנֶחָמַת הַגּוֹלִים מֵאַשּׁוּר:

פסוק ג

וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳. יִמָּלֵא רוּחַ יִרְאַת ה׳, ובלע״ז איראונמירלו״י:

וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט. כִּי בְּחָכְמַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקִרְבּוֹ יֵדַע וְיָבִין מִי זַכַּאי וּמִי חַיָּב:

פסוק ד

בְּמִישׁוֹר. לָשׁוֹן נוֹחַ וְרַךְ:

וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וְיִמְחֵי חַיָּבֵי אַרְעָא״:

וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו. ״וּבִמְמַלַּל סִפְוָותֵיהּ״ (תרגום יונתן)׃

פסוק ה

וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו. ״וִיהוֹן צַדִּיקַיָּא סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ״ (תרגום יונתן), דְּבֵקִים בּוֹ כָּאֵזוֹר:

פסוק ו

וּמְרִיא. שׁוֹר פָּטָם:

פסוק ח

וְשִׁעֲשַׁע. וְשִׂחַק:

עַל חוּר פָּתֶן. עַל חוֹר עָפָר שֶׁהַנָּחָשׁ מְקַנֵּן בְּתוֹכוֹ, קרו״ט בלע״ז. פֶּתֶן – נָחָשׁ מִשֶּׁהִזְקִין נַעֲשָׂה חֵרֵשׁ, וְנִקְרָא פֶּתֶן, שׁוּב אֵין לוֹ לַחַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נח:ו) ״אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים״:

וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״חִיזוּ גַּלְגְּלֵי עֵינֵי חִיוֵי חוּרְמָן״, וּמְנַחֵם (מחברת מנחם: חר) פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן נֶקֶב וְחוֹרֵי עָפָר, וְכֵן ״אוּר כַּשְׂדִּים״ (בראשית יא:כח), וְכֵן ״בָּאוּרִים כַּבְּדוּ אֶת ה׳״ (ישעיהו כד:טו):

גָּמוּל. תִּינוֹק הַגָּמוּל מִשְּׁדֵי אִמּוֹ:

יָדוֹ הָדָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״יְדוֹהִי יוֹשִׁיט״, כְּמוֹ ״הֵד הָרִים״ (יחזקאל ז:ז), וּכְמוֹ ״הֵידָד״ (ישעיהו טז:ט), שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֲרָמַת קוֹל, אַף זֶה לְשׁוֹן הֲרָמָה, וְהֵ״א אַחֲרוֹנָה בָּאָה בְּתוֹכָהּ יְסוֹד נוֹפֵל, כְּמוֹ: עָשָׂה, בָּנָה, קָנָה:

פסוק ט

דֵּעָה אֶת ה׳. לָדַעַת אֶת ה׳:

פסוק י

לְנֵס עַמִּים. לִהְיוֹת עַמִּים מְרִימִים נֵס לְהִקָּבֵץ אֵלָיו:

פסוק יא

שֵׁנִית. כְּמוֹ שֶׁקְּנָאָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה גְּאֻלָּתָם בְּרוּרָה מֵאֵין שִׁעְבּוּד; אֲבָל גְּאֻלַּת בַּיִת שֵׁנִי אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, שֶׁהֲרֵי מְשֻׁעְבָּדִים הָיוּ לְכוֹרֶשׁ:

וּמֵאִיֵּי הַיָּם. הֵן אִיֵּי כִּתִּים, יְוָנִים:

פסוק יב

וְנָשָׂא נֵס. פירקא בלע״ז, וְהָיָה לְאוֹת לִקְבּוֹץ אֵלָיו וּלְהָבִיא אֶת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל מִנְחָה לוֹ:

פסוק יג

אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה. מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לֹא יְקַנְּאוּ זֶה בָּזֶה (שיר השירים זוטא ד:יא):

פסוק יד

וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה. יָעוּפוּ וְיָרוּצוּ יִשְׂרָאֵל שְׁכֶם אֶחָד עַל הַפְּלִשְׁתִּים, אֲשֶׁר הֵם בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיִכְבֹּשׁ אֶת אַרְצָם. כְּמוֹ ״דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה״ (הושע ו:ט), ״שְׁכֶם אֶחָד״ (צפניה ג:ט). וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְיִתְחַבְּרוּן כָּתֵף חַד לְמִימְחֵי פְלִישְׁתָאֵי דִּי בְמַעַרְבָא״:

וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״יִשְׁתַּמְּעוּן לְהוֹן״, מְקַבְּלִין מִצְוָתָם עֲלֵיהֶם:

פסוק טו

וְהֶחֱרִים. לְיַבְּשׁוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ בּוֹ גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם:

עַל הַנָּהָר. נְהַר פְּרָת, לַעֲבוֹר בּוֹ גָּלֻיּוֹת אַשּׁוּר:

בַּעְיָם רוּחוֹ. אֵין לוֹ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא, וּלְפִי הָעִנְיָן יִפָּתֵר: בְּחֹזֶק רוּחוֹ:

לְשִׁבְעָה נְחָלִים. לְשִׁבְעָה גְּזָרִים, לַעֲבוֹר בּוֹ שֶׁבַע גָּלֻיּוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה (ישעיהו יא:יא) ״מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וְגוֹ׳״; וּמֵאִיֵּי הַיָּם אֵינוֹ מֵאוֹתוֹ צַד:

וְהִדְרִיךְ. בְּתוֹכוֹ אֶת הַגָּלֻיּוֹת:

בַּנְּעָלִים. בַּיַּבָּשָׁה׃

פסוק טז

וְהָיְתָה מְסִלָּה. בְּתוֹךְ הַמַּיִם לִשְׁאָר עַמּוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה