רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יא · פסוק א
וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי. וְאִם תֹּאמְרוּ: ״הֲרֵי תַּנְחוּמִין לְחִזְקִיָּהוּ וְעַמּוֹ שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בְּיָדוֹ, וּמַה תְּהֵא עַל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הָגְלָה בַּחֲלַח וְחָבוֹר, שֶׁמָּא אָבַד סִבְרָם?״ – לֹא אָבַד! סוֹף שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ מְשִׁיחֵנוּ וְיִגְאָלֵם:
חֹטֶר. שֵׁבֶט מְלוּכָה:
וְנֵצֶר. לְשׁוֹן יוֹנֵק אִילָן:
וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וּבְכָל הָעִנְיָן, וּבְסוֹפוֹ ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה׳ שֵׁנִית יָדוֹ״ (ישעיהו יא:יא) – הֲרֵי שֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ לְנֶחָמַת הַגּוֹלִים מֵאַשּׁוּר: