רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק י · פסוק טז
וְתַחַת כְּבֹדוֹ. תַּחַת בִּגְדֵיהֶם יִהְיוּ נִשְׂרָפִין, הַבְּגָדִים הֵם מְכַבְּדִים אֶת הָאָדָם:
יֵקַד יְקֹד. יִשָּׂרֵף שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֵשׁ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא צו ב): כָּאן פָּרַע לִבְנֵי שֵׁם הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה שֵׁם לְאָבִיו, כְּשֶׁכִּסָּה עֶרְוַת נֹחַ אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט:כג): ״וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת וְגוֹ׳״: